מרי שלום בן זכריא יחיא הכהן נולד בשנת תרס"ט (1909) בעיר ביצ'א בדרום מזרח תימן. למד תורה אצל חכמי העיר. התפרנס ממקצועו צורף כסף. נולדו לו שני בנים וארבע בנות.
עסק בפעילות ציבורית עניפה, הן בתחום הרוחני, הן בתחום החקלאי והן בתחום המשפטי. עסק רבות בגמילות חסדים בעזרה לעניים, לחתנים וכלות. שילב תורה עם דרך ארץ. זמן רב הקדיש למשפטים הקשורים למשפחתו מפני גזירות שונות, ואף עלה לצנעא לשם כך....
ר' שלום בן יוסף כהן נולד במחוז בעדאן שבדרום תימן באמצע המאה הי"ט. היה עילוי בנגלה ובנסתר.
בידינו מצויים מספר שירים שכתב, ואחד מהם פורסם ע"י רצון הלוי. השיר- דמות המשיח- הוא שיר הקבל לשירו של ר' יצחק יפת, ועוסק במשיח שיערוך את מלחמותיו באזורים השונים של תימן. בנו ר' יששכר חי בפ"ת.
נפטר לאחר שנת תרע"א (1911).
מרי שלום בן יחיא כהן היה דיין בצנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וסמוך לחודש טבת ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב בפנקס, כי דוד ומשה בני מרי סעדיה קטיעי הגיעו להסכם פשרה, בנושא הכסף שהוציא דוד בחתונת אחיו משה. את פסק הדין כתב דיין שלא הזדהה ומרי שלום בן יחיא הכהן. הוא לא מוזכר ברשימת הדיינים הקבועים בצנעא בתקופה זו, וכנראה, היה במינוי זמני.
בפנקס בית הדין כתוב:...
מרי שלום בן משה כהן היה מחכמי העיר מועיציריה - עיר המקובלים במחוז חוגריה שבדרום תימן בתחילת המאה העשרים. חבריו היו מרי יעיש חדאד, מרי עואץ אהרן, מרי יעיש כהן ומרי יעיש חדאד. אולי הוא מחבר הדרשות לתורה עפ"י הקבלה בשם "פירות האילן" (ע"ע קודם).
מרי שלום בן משה כהן כתב חיבור לתורה במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
דרשותיו לתורה הן עפ"י האר"י, ומכונות בשם "פירות האילן". הדרשות עוסקות גם בנושאי אמונה, עם ישראל וגאולה. בכה"י כ"ב דפים, ואולי הוא הרב המקובל מהעיר מועיצירה שבמחוז חוגריה (ע"ע הבא).
בכה"י גופו ישנו חיבור נוסף בכתיבה שונה, ספר קב הישר לר' צבי הירש קאיידנובר.
מרי שלום בן סעדיה כהן נולד בצנעא בשנת ת"ע (1710). שימש דיין משנת תקל"א (1771) לאחר פטירת הדיין מרי שלום בשארי, ועד לפטירתו. הוא היה דיין שלישי בראשות ראב"ד והרב הראשי מהרי"ץ, והדיין השני מרי שלמה גמל-גמליאל.
ביום חמישי, כ"א באב בפ"ו (תקל"ה - 1775) הוא חתום על שטר מכר עם הדיין מרי שלמה בן ישועה גמליאל. הוא חתום על שטר מכר ביום שני, ח' באדר תק"מ (1780) עם מרי שלמה גמליאל ומרי צאלח? בן...
מרי שאול בן עודד כהן נולד בכפר נאצרי, ליד העיר איב שבדרום תימן, בי"ג באלול תרס"ח (1908). אחיו, מרי ראובן בן עודד כהן, שימש רב ראשי לעיר חדרה לשעבר. עלה לארץ בשנת תרצ"ח (1938) והתיישב במושבה זכרון יעקב. שימש רב מושב אחיהוד בצפון הארץ במשך י"ז שנים. ידוע על חיבור שכתב העוסק בטעמים ודרשים לתורה. החיבור עדיין בכתובים אצל בני משפחתו. נפטר בשנת תשל"ח (1978).
מרי שלום בן פלוני פנחס כהן היה חכם או דיין בעיר ד'מאר בשנת ת"ן (1690). הוא חתום על שטר מכירת כתבי יד של התורה שנכתב עפ"י הערכה במאה הט"ז- י"ז. בכה"י רל"ד דפים עם מסורה.
בדף 6א' נמצא שטר מכירת כה"י ביום חמישי, ו' בניסן ת"ן (1690) בעיר ד'מאר, וחתומים מרי יחיא אבן כלף אלדיין ומרי סאלם אבן... פנחס הכהן (לא ידוע שם אביו).
בשטר כתוב:
"בחמשא בשבא דהוא שיתא יומין לירח ניסן שנת...
ר' שלום בן שלום כהן היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר תנעם סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא לא שימש רב העיר או דיין בקהילה, שכן בשנים אלו דייני העיר היו: מרי אברהם שחב, מרי שלום דוכ'אן, מרי שלום צפירה ומרי יוסף קרואני.
הוא חתום ראשון על אישור קבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי משה יצחק הלוי, מרי יוסף שמן ומרי יוסף קורח, ע"י השליח שלום בן...
מרי שלום בן שלמה כהן היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ט, וכנראה, היה ראש הישיבה. הוא מוזכר בדבריו של מרי אהרן הכהן עראקי, בהקשר לפולמוס הגדול בנושא ברכת המוציא בסעודות רבים, והוא מזכירו "וכבוד מורינו סאלם בן סלימאן הכהן".
הוא מוזכר גם בדבריו של מרי יוסף מסעוד, שהיה לו ויכוח חריף עם מרי יחיא משרקי ומרי אברהם אלשיך, אשר ביקש מבניו למסור את ספרו לאיש נאמן כמו ראש הישיבה מרי שלום בן שלמה כהן...