מרי שלמה בן אברהם כהן היה דיין בבי"ד של הישוב כיאריא שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא חתום שני על תשובות חכמי העיר לשאלות הרב קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובות מהתאריך יום שלישי, ט' בשבט תרע"א (1911). חתומים הדיינים עפ"י הסדר: מרי סעדיה בן שלום כהן, מרי שלמה בן אברהם כהן, מרי יהודה סעדיה כהן, מרי שלום שלמה, מרי זכריה בן שלום כהן ומרי יפת בן יפת.
חכמי תימן
תצוגת 131 - 140 מתוך 171
מרי שלמה בן דוד כהן חי בישוב דאיאן שבמרכז תימן. הוא מראשוני וגדולי המקובלים בתימן. נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הט"ז בשנים ש"י-ש"כ (1550-1560) בערך, והוא בן דורם של מרי שלום קורח - מחבר ספר הסגולות, ומרי יוחנן מזרחי - גדול פרשני המשנה והתלמוד בתימן. הוא היה רבו של מרי יצחק ונה, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז.
הוא כתב את הספר הקבלי "לחם שלמה" לכל המאוחר בשנת שצ"ה (1635). זהו הספר...
בבי': משה חלמיש, לתולדות הקבלה בתימן, ר"ג תשמ"ד; רצהבי, תורתן, ע' רל"ו-רל"ז; גברא, ר"י ונה, ע' 55-57.
מרי שלמה בן יוסף כהן היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים, שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא...
ביב' כת"י יוסף עמר, ר"ג
מרי שמואל בן יוסף כהן היה חכם וכתב חיבור בנושא "עיבור השנים באורך וקביעות ר"ח ולוחות יתרונות לחודשים ולתקופות".
לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. חיבורים בתחום עיבור שנים נכתבו בעיקר עד המאה הט"ו, ולכן ישנה סבירות שחי קודם למאה הט"ו.
בבי': ר"י קאפח, דברי צדיקים, תימא א' (תש"ן), ע' 17; רצהבי, תורתן, ע' רכ"ד.
מרי שמעון בן יוסף כהן נולד באמצע המאה הי"ט כנראה. בכפר תאלבי שבמחוז ד'מאר. למד תורה אצל מרי יוסף יתים, מרי הישוב גוראן שבמחוז ירים. הוסמך לרבנות ולאחראי על השחיטה ע"י בית דין צנעא, ושימש מרי הכפר תלאבי שבמחוז ד'מאר.
הוא כתב חיבורים בהלכות שחיטה, אישות, טעמים לשולחן, וכן שירים ונושאים שונים ששימשו אותו בתפקיד.
ספרו הראשון הוא "סגולת השוחטים" - ספר הלכות וליקוטים להלכות שחיטה....
בבי': רצהבי, תורתן, ע' ר"ד; ר"י רצאבי, נר יאיר, ע' קפ"ד.
ר' שמריה כהן היה ממשוררי תימן הקדמונים. לא ידוע מקומו וזמנו. להערכתי, חי במאות י"ב - ט"ו.
הפיוט המפורסם שכתב הוא "אראלי מרומים בשיר ושבח קמים", המופיע בסידורי תימן, והנאמר באשמורות ובמרנות של יום כפור. בסידור משנת שס"ט (1609), השייך למשפחת גברא, כתוב בשולי הפיוט: "ר"ת שמריה כהן".
שמו כתוב בראשי המילים בסוף הפיוט: @44ש@55ת @44מ@55חתת @44ר@55צון @44י@55ום @44ה@55קטר... @44כ@55ופר...
בבי': כת"י ישראל צנעאני, אשדוד; כת"י משפחת גברא; עלון פעולת צדיק (14) אלול תש"ס.
ר' שלמה בן יחיא כהנא העתיק בשנת תרכ"א (1861) את ספר המוסר שחיבר מרי יחיא צ'אהרי במאה הט"ז. לא ידוע מקומו.
בכה"י קמ"ג דפים, ונקרא גם "ספר המחברת". הכתיבה נשלמה בי"ד באדר. בראש כה"י חרם נגד "הכופרים". קולופון נוסף נמצא בסוף ההקדמה לספר, מבעלי כתב היד בראש כה"י "דאוד יצ"ו בן מוסי".
בקולופון כתוב:
"נשלמה... י"ד אדר בקע"ב (לשטרות, תרכ"א - 1861)... ספרא... שלמה בן מו' יחיא בן...
בבי': כת"י בר אילן 465-36937.
מרי דוד בן יחיא כובאני היה דיין או מנהיג בקהילה היהודית בישוב חצ'ר אלשהוד במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
הוא חתום על שטר מכירת כתב יד של פירוש רש"י לתורה, שהעתיק ר' טוב בן אברהם בישוב דנואר בשנת ת"ג (1643).
בדף נ"א, א' נמצא שטר מכר של כה"י, ובו כתוב כי ר' יחיא בן סאלם גרשם קנה את כה"י מר' צאלח עואץ דחבש ביום א', י"ד בתשרי בקמ"ח לשטרות (תקצ"ז - 1836).
בשטר כתוב:
"...
בבי': כת"י בהמ"ל L750-23982.
ר' דוד בן משה כובאני היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר קעטבה בדרום תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום שני על המסמך המאשר קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי העיר באמצעות ועד הרבנים בצנעא. המסמך מיום שלישי, י"ט בכסלו תש"ה (1944), ובו אישור לקבלת סכום של 1500 רוביה לעניי העיר והסביבה.
שימש, כנראה, ממנהיגי הקהילה ומגבאי הצדקה.
בבי': גלוסקא, למען יהודי תימן, ע' 431.