מרי יחיא בן אברהם כסאר היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנות ציבור בשנת בקצ"ז לשטרות (תרמ"ו - 1886). הוא חתום ראשון על אגרת סיוע ששלחו יהודים מצנעא בשנת תרנ"ח (1898) לר' בנין מנחם משה, גביר ונשיא קהילת יהודי עדן, עקב הרעב הכבד ששרה בצנעא בשנה זו ומחסור של שבע שנים רצופות בגשם. על האגרת חתמו גדולי חכמי צנעא וביניהם מרי יחיא קאפח, מרי שלום שמן...
חכמי תימן
תצוגת 161 - 170 מתוך 171
מרי יחיא בן שלמה כסאר היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא...
ביב': כת"י יוסף עמר, ר"ג
מרי שלום כסאר שימש חכם באשי בסוף המאה הי"ט. לא ידוע מתי בדיוק נולד, ולהערכתי, נולד לקראת אמצע המאה הי"ט.
בשנת תרמ"ט (1889) נפטר הרב הראשי מרי שלמה קארה, שהיה דמות חזקה ואשר ניהל בחכמה וביד תקיפה את הקהילה. לאחר מותו נבחר לתפקיד חכם באשי ע"י השלטון הטורקי ר' יוסף בדיחי, איש אמיד ונכבד, אך הוא פרש כעבור שנה מתפקידו, כיוון שראה שלא יוכל לתפקד כהלכה.
בשנת תר"ן (1890) נבחר לתפקיד...
בבי': ניני, ע' 113; ר"ש קורח, שבות תימן, ע' 186; י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ד מס' 63.
ר' שלום בן יחיא כסאר נולד, כנראה, בתימן בתחילת המאה הי"ט. באמצע המאה הי"ט הוא חי בירושלים.
הוא ידוע מתוך תקנות וסדרי בית דין שתקנו חברי בית הדין בצנעא ושלחוהו לירושלים בשנים תרכ"א-תרכ"ה (1861-1865). הרקע לתקנות הוא התרופפות שלטון האמאם בצנעא בשנת תרי"ט (1859), ורבים מיהודי צנעא ובתוכם הרב הראשי מרי שלמה קארה נאלצו לברוח. חברי בית הדין הבינו שאם נגזרו גזירות משמים, אולי הוא רמז למאמר חז...
בבי': סערת תימן, ע' ל"ב-ל"ה.
מרי שלום בן יחיא כסאר נולד בצנעא בשנת תרל"ו (1876). בהיותו בן שש שנים עלה עם משפחתו לירושלים בעליית אעלה בתמ"ר בשנת תרמ"ב (1882). עקב הקשיים הגדולים חזר אביו לתימן והוא נשאר עם אמו בירושלים. בגיל עשר למד תורה אצל מרי יחיא צארום, ובהמשך למד אצל דודו מרי שלום יוסף עראקי. התפרנס מחייטות שלוש שנים, מצורפות ארבע שנים ואח"כ עסק בחקלאות, באדמות שליד שכונת שמואל הנביא בירושלים. אחר נישואיו התפרנס...
בבי': י"ל נחום, מצפונות, ע' 230; הראל, ע' 236; ניני, ע' 197, 204-205; לוח הרב אבירן הלוי, לוח תמוז תשנ"ג.
ר' שלום כעתרה נולד, להערכתי, בתחילת המאה הי"ט בישוב בית עד'אקה שבמרכז תימן.
הוא שמש בפועל רב הקהילה היהודית בישוב, אך חלק מבני הקהילה הסתיגו ממנהיגותו. מינוי רב אחר נתקל אף הוא בקשיים, והבעייה הגיעה לחברי בי"ד צנעא: ראב"ד מרי יוסף קארה, מרי דוד צאלח ומרי יחיא בן שלמה אביץ'. הם סירבו לאשר את מינויו כרב עיר, וכתבו:
"נודיעכם מענין מר שלום כעתרה, כי עדיין אין אנו סומכים אותו...
ביב': יוסף צוריאלי, הסמיכה בתימן, ע' 16 - 18.
ר' שלמה בן שלום כץ-צדוק העתיק את הרמב"ם ביום א', כ"א במרחשון שנת אתר"י לשטרות (נ"ט - 1299). לא ידוע מקומו.
כתב היד המקורי חסר, והושלם בכתיבה מאוחרת. רוב כתב היד הוא ליקוטים מהמאה הט"ו-ט"ז, ובו הלכות תעניות, זכייה ומתנה, שלוחין ושותפין וכן ספר שופטים. לאחר הקולופון שטר הרשאה משלום בן סעדיה.
דף הקולופון נכתב בכתיבה שונה בהשוואה לרוב הדפים. שם כתוב:
"אני שלמה בר שלום צדוק...
בבי': כת"י מוסד הר' קוק 315-22553.
מרי יחיא בן שלום כריף היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא בשנת תרמ"ו (1886). להערכתי, נולד בצנעא באמצע המאה הי"ט.
הוא חתום על תקנות ציבור עם חכמי הישיבה בשנה זו. הוא בנו של מרי שלום כריף (ע"ע הבא).
הוא, כנראה, כתב חידושים לתורה, אשר צולמו בגיליון התאג' שבהוצאת חסיד. בפרשת וישב דף ס, ב, ובפרשת בא דף קז, א' הוא מפנה לספר הזכרון של ר' יוסף מסעוד.
להערכתי, נפטר בצנעא בסוף המאה הי...
בבי': ר"י קאפח, הליכות תימן, ע' 88; רצהבי, תורתן, ע' קכ"ג.
מרי שלום בן יחיא כריף היה מחכמי העיר צנעא ומנכבדי הקהילה במאה הי"ט. נולד, להערכתי, בתחילת המאה הי"ט. הוא אביו של מרי יחיא בן שלום כריף (ע"ע קודם).
הוא חתום בשנת תרל"ח (1878) על תקנת ציבור, למעט בהוצאות בסעודות מצווה, יחד עם גדולי חכמי צנעא, חברי בית הדין מרי שלמה קארה - ראב"ד, מרי אברהם בן צאלח ומרי יוסף מנזלי.
הוא חתום על כתובה עם הרב הראשי מרי יוסף קארה בצנעא בשנת תר"ו (1846...
בבי': ר"י קאפח, הליכות תימן, ע' 259-260; י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ט מס' 24; שו"ת חן טוב, ירושלים תש"ל, ע' קכ"א; תאג', מהדורת חסיד, ירושלים תשל"א; י"ל נחום, התעודה, ע' ר"צ.