חלפון בן מצ'מון בן יפת-חסן

נגיד תימן, עדן, מאה י"ב

ר' חלפון בן מצ'מון בן יפת המכונה גם חסן בן בנדאר היה נגיד יהודי תימן באמצע המאה הי"ב. הוא חי בעדן כפי שכל הנגידים ממשפחתו חיו בעדן. בתקופה של מאתיים שנה בערך, מאמצע המאה הי"א ועד לאמצע המאה הי"ג, שימשו נגידי תימן אישים ממשפחתו.

הוא שימש נגיד בשנים ד'תתקי"ב-ד'תתקל"ב (1152- 1172), והחליף את אביו ששימש נגיד בשנים דתתקצ"ב- דתתקי"א (1132-1151). ר' יהודה אלחריזי הקדיש לאביו מצמון את אחד ההעתקים מספרו תחכמוני.

אף הוא כמשפחתו היה עשיר גדול ומסמכים רבים מהגניזה קשורים בו. אף הוא כאביו היה ממונה. על הנמל הבינלאומי של עדן יחד עם מושל העיר. הוא היה "נאכ'ודא", דהיינו בעל אניה "הכולמית", ובאחד המסמכים כתוב כי אונייתו עם אוניות נוספות טבעו בים.

המכתב נשלח מעדן בשנת דתתקי"ג (1153) להלל העטר בן נחמן החסיד בפסטאט שבמצרים, ובו תיאור של אוניה שטבעה בים ההודי, ובשולי הגיליון כתוב: "חסד במדינת עדן ישועה והעזבון המלך תפס אותו כולו בית דין הקבוע מפני נשיאנו ראש גלויותינו ומפי חיי נגידנו נ"ע ומפי נגידנו חלפון חמודו יגדל כבודו נצח...".

במסמך נוסף מהגניזה משנת אתס"ב לשטרות (דתתקי"ב - 1152) נמצא מכתבו, ובו הוא מודה לר' יחזקאל החזן בן נתן ממצרים על שכתב לו דברי ניחומים כנהוג לאחר פטירת אביו הנגיד, שנה קודם לכן. יחד עם המכתב הוא שולח לו מתנה - תמיכה לישיבה במצרים.

גם ממסמכים אלו ניתן להוכיח את קשריהם של יהודי תימן עם חכמי מצרים קודם להשפעת הרמב"ם על תימן.

יהודה רצהבי פרסם גם את אגרתו אשר שלח בשנת דתתקט"ו (1155), תשובה למכתב, ושיר תהילה ששיגר לו סעדיה בן אברהם.

להלן קטע ממכתב ששלח לר' יחזקאל החזן:

"ברכות אגורים צמודים עם עצמי שלומים יובלו יוכללו על ראש כבוד גדולת קדושת יחזקאל החזן ברכת ו' תברכנו, ועזרתו תאמצנו, וימינו תרוממנו, ומקדש יסעדנו, ומציון יחזקנו, חמוד כבוד גדולת קדושת רב נתן יצ"ע תנצב"ה.

רוב עצום והנה בלי צמצום, עם עצמת השלום מראש ועד הלום ומהלום לעילים, יובלו לנכבדינו תהילה משוכן שמים וממעופפים בשש שש כנפים, וממאירת עינים ומעמוסי מעים, ומדורש שלומו חלפון בר' מצ'מון רי"ת. אגרת תנחומיו הגיעה קרב וכליות שעשעה, אנחות מלבבות הסיעה, ומפה אל פה שמועתה נשמעה... ושלום נכבדינו וברכתו והצלחתו והבטחתו ירביון לעד. עדן, מרחשון אתס"ד (לשטרות, דתתקי"ב - 1152). ישועה תקרב".

בשולי המכתב כתוב בערבית: "נשלחו אליו שני מתקאלים בידי הזקן סאלם. יקבל נא ממנו".

נפטר בעדן בליל יום שישי ו' במרחשון אתפ"ד לשטרות - אתתקל"ב (28 באוקטובר 1172). כך כתוב במסמך רשמי של בית דין עדן, וכך כתוב על המצבה.

בבי': אלי שטרויס, ציון ד' (ירושלים תרצ"ט), ע' 217-231; גויטיין, התימנים, ע' 81-83 (יהדות תימן, ע' נ"ז-ס'); רצהבי, פעמים 72 (תשנ"ז), ע' 108.