מרי דוד בן אברהם שימש חכם וכנראה דיין, וממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא במאה הט"ז. לא ידועה שנה מדויקת. הרע"מ קורח פרסם בספרו סערת תימן תקנה קדומה שחוברה ע"י חכמי צנעא. הוא קבע את זמנו לפני כארבע מאות שנה בערך, בזמן שחיבר את ספרו בשנת תשי"ד (1954), דהיינו אמצע המאה הט"ז.
התקנה עוסקת באיסור לשהות בשמחת מצווה, חתונה, מילה וכדומה לאחר ברכת המזון, שכן הדבר גורם להפסד וצער גדול לבעלי הסעודה....
ר' דוד בן אברהם בן סעדיה העתיק בסוף המאה הי"ט את קונטרס השחיטה למהרי"ץ שערי קדושה. לא ידוע מקומו.
בכה"י ק"ח דפים, ובו העתיק את הקונטרס עם פירושו של מרי יחיא בן יהודה בדיחי - לחם תודה, וכן תוספות ופירושים בשוליים.
בקולופון דף 107 ע"א:
"דוד בן לא"א אברהם בן סעיד אברהם זלה"ה".
בראש כה"י שטר בערבית העוסק ביחסים שבין בעל ואישה משנת בקצ"ד לשטרות (תרמ"ג - 1883) שכתב...
ר' דוד בן בניה הוא בנו של הסופר המפורסם בניה, ואף הוא עסק ככל משפחתו בהעתקת ספרים. ספרי המשפחה נחשבים כמדויקים ביותר בשמירת המסורת. עפ"י המסורת, העתיק ספרים רבים, ובידינו נותרו י"א כתבי יד אשר העתיק בשנים רל"ג-ר"ע (1473-1510). אף בנין, אביגד ומעודד, העתיקו ספרים רבים, ובנו מרי אביגד היה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הט"ז. עפ"י אחד מכתבי יד אשר העתיק ר' דוד הודפס לאחרונה תאג' (בית דגן, תש"ס...
ר' דוד בן גד חבר שיר - לי צביה עלמה - העוסק בדו שיח שבין השכינה לכנסת ישראל.
לא ידוע זמנו ומקומו.
ר' דוד בן גד הזמין ומימן או אף כתב את פירוש המשניות לרמב"ם בעיר גבלה שבדרום תימן בשנת קע"ד (1414).
בכה"י קנ"ז דפים, פיה"מ לרמב"ם לסדר קדשים בשפה הערבית כפי שהרמב"ם חיבר. בשוליים הערות על שינויי נוסח וביאורים.
בקולופון כתוב:
"נשלם זה הספר בסייעתא דשמיא בחודש תמוז שנת אתשכ"ה לשטרות (קע"ד - 1414) במדינת גבלה... ונכתב על שם... דוד בר' גד".
במסמכים מן הגניזה נמצאו שמות רבים של נגידי תימן במאות הי"א-י"ג. מן המסמכים קשה לדעת האם ר' דוד בן הנגיד חלפון בן הנגיד מד'מון בן הנגיד חסן בן הנגיד בנדאר היה אף הוא נגיד תימן. עפ"י המסמכים מהגניזה נראה, כי חלפון אביו היה נגיד תימן בשנים ד'תתקי"ב- תתקל"ב (1152-1172), וכי בנו מד'מון היה נגיד תימן בשנים ד'תתקס"ב-תתקע"ח (1202-1218). ולפי זה נראה, כי אם היה נגיד תימן, היה זה בשנים ד'תתקל"ב- תתקס"ב...
ר' דוד בן יוסף היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב קרית אלכ'רבה במחוז ד'מאר שבמרכז תימן בשנת תע"ה (1724). הוא חתום עם ר' חסן בן סלימאן-שלמה על שטר למכירת סידור אשר הועתק בשנת שפ"ד (1624), בי"ז בתשרי שנת בל"ו לשטרות (תע"ה - 1724).
שטר המכירה נמצא ארבעה דפים מסוף כה"י. יתכן והוא חתום כעד ולא בתור מנהיג.
מרי דוד בן יעיש היה חכם באזור נג'ראן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב נג'ראן נמצא מצפון לצעדה ולחידאן, והיום הוא בשטחה של סעודיה, אך בתקופות שונות היה הישוב בשטחה של תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ואחת משפחות בערך: עאבץ, עראקי, גמאל, מסעוד, סלוס, האדי, שעבלי, סהואן, צך, חלא, עואוי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי ורבי, משמע, ששמש רב הקהילה.
...ר' דוד בן יפת העתיק את ספר ההפטריות בישוב כ'מיס בשנת תקפ"ה (1825). הישוב כ'מיס ממוקם מדרום מערב לצנעא, על הציר צנעא-מפחק-מנאכ'ה.
בכה"י ק"כ דפים, ובו הפטריות לכל השנה, פסוק מקרא פסוק תרגום. הוא כותב בקולופון, כי ייחוסו ממשפחת מרי יצחק ונה, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז. מסורת ההפטריות כמנהג הקדום וכמסורת מהרי"ץ, ובשלוש דפורענותא, בשלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב ההפטריות הן דח"א -...
מרי דוד בן יצחק היה דיין בישוב עודן בשנת תרע"ג (1913). הוא חתום על אגרת מיום ג' כסלו תרע"ג (1913) המופנית לרב אברהם קוק באמצעות יבניאלי, ובה מבקשים כל חברי בי"ד סיוע, עקב המצב הקשה והגזירות הדתיות שהוטלו על יהודי המקום. חתומים עמו ר' חסן בן והב ור' אהרן בן יחיא.