מרי מנצור דוכ'אן היה מחכמי העיר ד'מאר באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום חמישי י"ח באדר בע"ז - תקכ"ו - 1766, כי לולוה בת סעיד פקעה ואחיינה סעיד בן משה קארטה, מכרו את החורבה שלהם בעיר ד'מאר ליוסף בן אברהם בוטא. גבולות החורבה, ממזרח לביתו של מרי מנצור דוכ'אן.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנתה לולוה בת סעיד אלפקעה וסעיד בן מוסי' אלקארטה בן אחות...
מרי שלום צאלח דוכ'אן היה דיין בעיר תנעם, מצפון מזרח לצנעא, בתחילת המאה העשרים. הוא גלה לישוב אגלוב ולכפר כובאניה שבמחוז רדאע מדרום לצנעא, עקב מצבו הכלכלי. נפטר בשנת תרע"ט - 1919. ראה באנציקלופדיה ע' 88.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע אלי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום. כיון שהשד"ר היה בתנעם...
מרי שלום צאלח דוכאן היה דיין שני בבית דין של העיר תנעְם במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא שימש בדיינות עם מרי אברהם שחב, מרי שלום צפירה ומרי יוסף קרואני. עפ"י מסורת נוספת הוא שמש רב הקהילה.
העיר תנעם מן הערים העתיקות ביותר בתימן, והייתה שנייה בחשיבותה לצנעא. העיר ממוקמת בצפון מזרח צנעא. היא מוזכרת בספרו של רבי בנימין מטודילה, שביקר בארצות המזרח בשנת ד'תתק"ל - 1170 בערך. העיר ירדה...
מרי עצ'א דוכמא היה רב העיר רגוזה שבמחוז ברט, בצפון הרחוק של תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הקהילה היהודית בעיר מנתה כשבעים גברים והיו בה שלושה בתי כנסת פרטיים: ימין, אבו זארב ועמר. לא היה בית דין קבוע בעיר, ואף בכל מחוז ברט לא היה בי"ד קבוע, כתוצאה, אולי, מהעובדה שהאוכלוסיה של המוסלמים והיהודים לא הייתה מאורגנת.
מרי עצ'א דוכמא היה רב העיר וראש החכמים, והסמכות העליונה...
מרי עצ'א דוכמה היה רב העיר רג'וזה שבמחוז ברט בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. ראה באנציקלופדיה ע' 88.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם סכום גדול של חמש ריאל. הוא מוזכר בפנקס ברשימת התורמים של הכפר רחוב שבמחוז ברט, וא"כ, ניתן להסיק, כי בתחילת המאה העשרים חי בכפר רחוב, ויתכן, כי כל...
מרי יוסף בר' יהודה דוראני-אריה נולד בשנת תרל"ג (1873) בעיר מחוית ממערב לצנעא. למד תורה אצל חכמי העיר. היה מחכמי העיר מחוית. תלמיד חכמים, שקדן בלימודו, ירא שמים וסייע רבות לבריות.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"י (1950). אף בארץ המשיך בהנהגת קהילתה
נפטר בא' במרחשון תשכ"ט (1968).
מרי שלום דחבאש היה חכם בישוב בני בדא בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני בדא נמצא בצפון נפת חדא, כשמונה שעות הליכה מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: חתוכה, תאם, דחבאש, סלאמה, מעלם, תגאפי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה חתוכה, ומרי שלום משה סלאמה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית...
ר' יחיא דחבש חתום עם ר' שלמה בסיס ור' סעיד בוסי בשנת בקכ"ט לשטרות (תקע"ח - 1818) על שטר העוסק בפשרת חוב לסעיד כהן. לא ידוע שם המקום. מסתבר, כי מדובר בשטר פסק דין באחד הישובים במרכז תימן, ואולי בעיר רדאע, שכן מעיר זו ידועה משפחת בסיס.
מסתבר, כי מרי יחיא דחבש נולד במחצית השנייה של המאה הי"ח, וכי שימש דיין שני בראשית המאה הי"ט באחד הישובים במרכז הארץ.
מרי עואץ' בן ר' דוד דחוח הלוי נולד באמצע המאה הי"ט, כנראה, בישוב גבל עמר שבמחוז חגה, ממערב לצנעא. אביו הוא ר' דוד בן שלום דחוח הלוי, אשר דייני צנעא מינוהו בשנת תרי"ג - 1853 להיות מנהיג קהילת יהודי גבל עמר, עיין ערך הבא.
מקור משפחת דחוח בעדן, שם היתה משפחה גדולה ומסועפת. פלג מהמשפחה, ר' יוסף דחוח הלוי ושני אחיו מרי עואץ' וסעיד עברו בשנת תרמ"ח - 1888 לגור בצנעא, ויסדו בעיר חברה מסחרית...