מרי דוד יצחק היה דיין וראב"ד בעיר דיסאר שבמחוז שרעב בשנים שלפני העלייה לארץ. נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.
חכמי תימן
תצוגת 81 - 90 מתוך 128
מרי דוד מחפוץ' היה חכם בישוב רבוע בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב רבוע נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בערך: עומיסי, מחפוץ', תנעמי, צג'יר, חאפדי, חנש, חגבי, אסוד, ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי חיים משה, מרי שלמה משה, מרי שלום דוד ומרי משה אהרון.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח...
ביב': פנקס השליחות ע' נ'
מרי דוד משה היה דיין בבי"ד של העיר צ'וראן בשנת תרע"א (1911). הוא חתום על תשובות חכמי תימן לשאלות הרב אברהם קוק מארץ ישראל. השאלות הגיעו באמצעות השליח יבניאלי, והתאריך הרשום על התשובות יום שישי, י"ב בשבט תרע"א (1911). הוא חתום ראשון ואחריו חתום מרי חסן דאוד.
בבי': יבניאל, ע' 195.
מרי דוד סעדיה היה חכם בישוב קרן ערה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב קרן ערה נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שתי משפחות בלבד: סעיד וגובני.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו יוסף תרמו ריאל ורבע.
ביב': פנקס השליחות ע' י"ח
מרי דוד סעדיה היה חכם בשנת תש"ב - 1942 בישוב זורעה. לא ידוע לי היכן נמצא ישוב זה.
שמו ידוע מתוך כתב הרשאה לרב קהילת יהודי זורעה שהעניק הוא ומרי יחיא למרי יחיא*. במסמך כתוב, כי יהודים מהישוב: יחיא בן עואץ', אבראהים בן סעיד חדאד, חסן סעיד, סעיד בן סעיד, מסלם בן משה וחסן יהודה, בקשו משני הרבנים למנות את מרי יחיא לרב הקהילה, שיגור עמם, ילמד אותם תורה, יתפלל עמם, ישחט להם וכדומה.
...
ביב': כת"י ישועה סאלם, ירושלים
מרי דוד סעדיה היה חכם בישוב קארה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. שני ישובים בשם קארה היו במרכז תימן, האחד באזור כ'מיר במחוז חאשד בצפון מרכז תימן, והשני בנפת רוס מדרום לצנעא. נראה, שכאן מדובר בנפת רוס. בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: קוריש, סעיד ועוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....
ביב': פנקס השליחות ע' מ'
מרי דוד עואץ נולד בתחילת המאה העשרים, כנראה, בעיר צנעא.
היה תלמיד חכמים. עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בשכונת רמת עמידר שבר"ג.
בבי': גברא, ר"ש רדאעי, ע' 217; עמרם עוזרי.
ר' דוד עואץ חתום עם מנהיגי העיר צ'אלע על אישור לקבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל בשנת תש"ט (1949). התאחדות התימנים בראשות זכריא גלוסקא, שלחה סיוע לכל עניי תימן, באמצעות ועד הרבנים בצנעא מרי משה יצחק הלוי, מרי יוסף שמן ומרי יוסף קורח. הסכום שנשלח לעניי העיר צ'אלע הוא כ"ח ריאל, ובמסמך מפורטים כל שמות העניים והאלמנות שלהם חילקו את כספי הסיוע. המסמך מהתאריך יום חמישי, כ"ז...
בבי': גלוסקא, למען יהודי תימן, ע' 430.
מרי דוד היה חכם בצנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם כתוב, כי סעדיה בן יחיא תנעמי גירש את אשתו רומייה בת מרי אברהם דוכ'אן, ביום שני ח' באייר ב"פ - תקכ"ט - 1769. בפסק הדין מפורטים סכומי התשלומים וזמני התשלום של הכתובה.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש סעיד בן יחיא אלתנעמי את אשתו רומייה בת מ"ו אברהם דכ'אן, וגבתה מכתובתה ששה קרוש מטלטלין, ונשאר לה עוד...
ביב': מסווודה ע' 239 - תרמ"ז