ר' חסדאי בן יחיא דאר העתיק את הקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ בשנת תרנ"ט (1899). לא ידוע מקומו. בכה"י פ"ו דפים ומומן ע"י ר' יוסף בן חטר שרמי.
בקולופון כתוב:
"ספרא קלא ומסכינא חסדאי בן לא"א יחיא המכונה אלדאר, וכל המוצא שגייה או טעיה אל ידון אותי לחובה אלא לזכות שנ' בר"י (לשטרות, תרנ"ט - 1899) חודש חשון".
כה"י נמכר ככתוב: "אנתקל הדי לחם תודה מן יוסף בן מ"ו מנצור".
ר' יוסף דאר חתום על שטר קניין של דיואן בעיר כוכבאן שבמרכז תימן בשנת תקע"ט (1819). הוא חתום לבד, וכנראה שימש מנהיג בקהילה או אפילו רב העיר, שכן בד"כ מנהיגי הקהילה, דיינים וחכמים הם אלו שחתמו על שטרות וכדומה ולא רק על פסקי דין. *בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ה מס' 94.
ר' משה בן שלום דאר חתום עם חכמי צנעא בסוף המאה הי"ט. הוא חתום על אגרת משנת תרנ"ח (1898), בבקשת סיוע ליהודי צנעא, עקב המצב הכלכלי שהיה בעיר לאחר שבע שנות בצורת וחללי רעב רבים. בקשת הסיוע מופנית לגביר ר' בנין מנחם משה מעדן. הוא חתום אחרון ולפניו חתומים גדולי החכמים מרי יחיא קאפח, מרי שלום שמן, מרי יחיא בן אברהם כסאר ועוד. יתכן והיה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא, ויתכן כי היה מנכבדי הקהילה.
ר' שוכר בן שלום דאר העתיק או מימן את העתקת לוחות שנים - עברונות בשנת תקע"ג (1813). לא ידוע מקומו. כתב היד שהעתיק נמצא בדפים 27ב'-45ב', דפים אחרים אינם מכתיבתו.
בקולופון דף 42ב' כתוב:
"נכתבא הדא אלעיבור לאהובי... עבד רגלי החכמים שכר בן שלום אלדאר".
ר' שלום בן שלום אלדאר, המכונה אלעילה, העתיק את קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ בישוב מערן בשנת תרכ"ה (1865). היה מלמד תורה לתינוקות.
בכה"י ע"א דפים, והוא חלק מכתב יד גדול יותר, ומומן ע"י ר' יעקב בן חסן מוסי. גוף כתב היד 149 דפים: ליקוטי טעמים לתורה (דפים 1-55ב'), קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ העוסק בהלכות שחיטה עם פירוש לחם תודה לר"י בדיחי (דפים 56א'-127ב') והלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 128א'-149ב...
ר' שמעון בן שלום דאר נולד בצנעא בשנת תר"פ - 1920 בערך. אביו ר' שלום היה הרב והגבאי של בית כנסת אלחגאג'י בצנעא. למד תורה אצל גדולי החכמים: מרי יוסף שמן בבית כנסת ריעני, מרי אברהם כהן, מרי סעיד עוזרי בכניס אלאוסטא, הלכות שחיטה אצל הדיין מרי אברהם עמראני, מרי שלום ואדעי, אצל אביו ועוד.
בשנת תש"ב - 1942 נפטר אביו, והוא עלה לארץ. בשנת תש"ג עבד בחקלאות במושבה רעננה, התחתן ושירת בצבא במלחמת...
מרי צאלח בן יוסף דגאג היה חכם בישוב מקבאב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר מקבאב נמצא במחוז צעדה בצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: דגאג, קהא, אהפל, עמר, מחבוב ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי ורבי, משמע ששמש רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב...
ר' אברהם בן סעדיה דהארי העתיק סידור גדול. לא ידוע זמן מדויק ומקום הכתיבה, ועפ"י הערכה, כה"י הועתק בסוף המאה הי"ח או בתחילת המאה הי"ט.
כה"י גדול מאוד ובו רפ"ו דפים, והוא חלק ב' של סידור המתחיל מתפילות החגים. אין בו את תפילות החול והשבת. לא ידוע אם כתב סידור שלם ובידינו נותר רק חלק ב', או שהעתיק רק את תפילות החגים כפי שהחל להיות נפוץ בתימן במאה הי"ח ואילך.
תוכן הסידור: מגילת בני...
ר' סעדיה בן יוסף הלוי דהארי העתיק את ספר ההפטריות בשנת תר"מ (1880). לא ידוע מקומו, שם המקום מתחיל באותיות "עד.. ", אך לא הצלחתי לזהות את שאר האותיות.
בכה"י קל"ו דפים, ובהם ההפטריות לכל השנה כולל תרגום יונתן לאחר כל פסוק עם טעמים. בכה"י דפים מכתבי יד שונים ובהם קינות, קטע ממדרש הגדול ועוד, שאינן משל הסופר.
בקולופון כתוב:
"נשלמה זאת המלאכה... יום ראשון בשבת דהוא עסרין...