ר' עמראן בן עמראן דפתי היה גדול החזנים במחוז חוגריה במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא חי בישוב גוירה שבמחוז חוגריה בדרום תימן. משפחתו הייתה מיוחסת לרבי ירמיה מדפתי הנזכר בתלמוד מנחות ל"א, ב' ועוד. הוא נחשב לחסיד, לא העליב איש. תפילתו הייתה עריבה ומיוחדת, ורבים היו באים לשמוע את קולו ותפילתו מכל מחוז חוגריה, ואף המוסלמים היו באים להאזין. סיפורים רבים קיימים אודות תפילתו המיוחדת.
לא...
מרי סעדיה בן מרי שלום דקל היה חכם בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי מרי סעיד גירש את אשתו זהרה בת שלום דקל, ביום שני י"ט בתמוז בפ"ב - תקל"א - 1771. אף אביו מרי שלום היה חכם, עיין ערך הבא.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש מ"ו סעיד בן מ"ו סאלם אלדקל את אשתו זהרה בת סאלם אלדקל, וגבתה חובה בעינו ומחלה בכתובתה. יום ב' י"ט תמוז בפ"ב....
מרי שלום דקל היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. הוא אביו של מרי סעדיה, עיין ערך קודם. שמו ידוע מתוך המסוודה, כפי שפורט בערך הקודם.
ר' סעדיה דרין היה חכם בצנעא או במרכז תימן במאה הי"ט. שמו ידוע לי מתוך הפניה שמפנה אליו מרי דוד בן שלום גמליאל אשר חי בצנעא באמצע המאה הי"ט. בספרו הוא כותב: "שמעתי מגדול מרבן סעדיה דרין נר"ו". מהמלים שמעתי ונט"ר-נטריה רחמנא ופרקיה או נצרו רם ונשא, משמע, שהיה בין החיים, וא"כ, ברור שאין הכוונה למרי סעדיה בן דוד דרין מחכמי צנעא במאה הי"ז.
מרי סעדיה בן דוד דרין היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ז. ישנה מסורת שהיה רב ראשי. נולד כנראה, במחצית השנייה של המאה הט"ז. לא ידועים עליו פרטים, ושמו ידוע מן ההגהות שכתב להלכות הרמב"ם ומשירים שכתב. מתורתו ידועים לנו מספר חיבורים:
א) @44הגהות לרמב"ם@55 - י"ל נחום פירסם את כל השרידים שמצא מהגהותיו לרמב"ם. מרי סעדיה כתב את הגהותיו לרמב"ם בשולי דפוס רמב"ם מהדורת ונציה שנת של"ו (1576). פירושיו...
מרי שוכר בן דוד דרין היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא חתום עם חכמי הישיבה בשנת בקצ"ז לשטרות (תרמ"ו - 1886), על תקנה לציבור לשפר את המצב הרוחני עקב המצב הכלכלי הקשה שהחריף.
הוא חתום עם חכמי הישיבה גם בעניין השאלה סביב שתי קופות צדקה בבית הכנסת, ופסק שבתרומות יהדות תימן יש עדיפות לתת לעניי המקום לעומת עניי א"י. פסק זה כתוב בסוף אגרת של מרי יחיא קאפח. אין תאריך...
ר' סעדיה דרעי העתיק סידור במאה הי"ט. לא ידוע לי שנה מדויקת ומקום הכתיבה. בסידור: ט' באב, ראש השנה ויום כיפור. הזמן נקבע בהערכה. השם נקבע עפ"י המשפט "והכותב... סעיד דרעי".
מרי דוד בן מעודד דשאל היה דיין בעיר צנעא באמצע המאה הט"ז. הוא חתום על שטר פס"ד בשנת תתתע"ג לשטרות (שכ"ב - 1562), העוסק בענייני מזונות לאלמנה. יחד אתו חתומים מרי מעודד בן זכריה - ראב"ד ומרי סעדיה בן יוסף מד'מוני החתום שלישי. הוא חתום "דויד בן מעודד", אך עפ"י השוואה והקבלה עם המקורות הבאים, הסקתי, כי משפחתו היא דשאל, וכי הוא מעתיק התלמוד.
שמו התפרסם יותר בזכות אחד מכתבי יד העתיקים...