הכל

חג'בי, אברהם

ר' אברהם חג'בי התפרסם בחסידותו בתחום של צדקה וגמילות חסדים. חי בישוב רוקאב בראע בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. הוא מוזכר בפירוש למסכת אבות - אור לישרים, שחיבר מרי אברהם בן משה ערוסי, אשר היה שליח בי"ד צנעא, וביקר בישובים רבים בתימן. הוא מפרט שלושה מגומלי החסדים המפורסמים ביותר בתימן והם: מרי שלום עוזירי מהעיר סדה שבדרום תימן, מרי אברהם חג'בי ומרי יחיא סעיד צבארה שהתעלה מעל כולם.

נפטר לפני שנת ת"ש (1940), שכן ר"א ערוסי נפטר בשנה זו, ובספרו הוא כותב לאחר הזכרת שמו זצ"ל.

חג'בי, דוד*

מרי דוד חג'בי נולד בישוב שבמחוז בלאד אניס מדרום לצנעא, בסמוך לערים מעבר ורצאבה בתחילת המאה העשרים. למד תורה אצל חכמי האזור, והוסמך בצעירותו לרב המחוז ע"י הרב הראשי, מרי יצחק הלוי. הרב עמרם קורח, הרב הראשי, מינהו לשד"ר הבודק וממנה שוחטים באיזורי תימן השונים. תלמידים רבים היו לו.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949), התיישב בראש העין, ומונה להיות הרב הראשי של העיר.

נפטר בראש העין בר"ח אדר תשנ"א (1991).

חג'בי-משנוי, סעדיה בן שלום הכהן

ר' סעדיה בן שלום חג'בי-משנוי הכהן העתיק מספר חיבורים במחצית השנייה של המאה הי"ח בישובים שונים. הוא היה בגלות י"ב שנים ונדד ממקום למקום. התפרנס מהעתקת ספרים.

בשנת תקמ"א (1781) הוא מעתיק את מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי בישוב ג'ריס, ובשנת תקמ"ד (1784) העתיק סידור בישוב נגד אלבעאדן.

בשני כתבי היד הוא מציין "על שם עירי ומשפחתי משנוי חג'בי", משמע, שמוצא משפחתו מהעיר משנוי- חג'בה, משם יצא לגלות בשנת תק"ל (1770), כתוצאה ממצב כלכלי קשה או "מחמת המציק" (הוא אינו מפרט).

חדאד, דוד יעיש

מרי דוד בן מרי יעיש חדאד נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט בעיר מועיציריה בגבול חוגריה וסנואן בדרום תימן.

למד תורה אצל אביו, מרי יעיש חדאד, מגדולי החכמים במחוז. ידוע, כי היה חבירו של אחד מגדולי המקובלים בדרום תימן, מרי שלמה בן יוסף טביב, אשר חי סמוך אליו בעיירה ג'בל צבר, ואשר הסמיך את גדול החכמים בדרום תימן בדור העלייה, מרי חיים סנואני. היו נפגשים לעתים קרובות, כל פעם בביתו של אחד מהם, היו לומדים כל חצות הלילה את התיקון, והיו יוצאים מחוץ לעיר להקביל את פני השבת. שניהם היו המנהיגים הבולטים דור אחד לפני העלייה הגדולה לארץ, בשליש הראשון של המאה העשרים.

חדאד, חסן

מרי חסן חדאד היה מראשי החכמים ומי"ז חברי מועצת מחנה העולים גאולה שליד עדן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע לי איזו קהילה ייצג במחנה. ברשימת חברי המועצה, ביחס לפעילות, הוא מופיע במספר י"ב מתוך י"ז החכמים.

הוא הושלך לכלא יחד עם כל החכמים ובראשם מרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן, מרי נסים טיירי ואחרים, לאחר שהתנגדו לפעולותיה של מנהלת המחנה השלישית, אשר ניסתה בכוח ובעלילות לשבור את רוח המסורת והצניעות במחנה.

חדאד, יוסף בן עמרם

מרי יוסף בן עמרם בן יוסף חדאד נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט, בישוב גראף או בני עואם שבמרכז תימן.

למד תורה אצל אביו ואצל מרי אברהם חלא. בהמשך נסע עם אביו ללמוד תורה בעיר צנעא. ביום רביעי י"ו בתמוז תרע"ח (1918) קיבל הרשאה להיות שוחט מבי"ד צנעא: מרי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי, מרי יחיא קאפח ומרי אהרון בן שלום כהן. בהמשך הוסמך לקדש ולגרש ע"י חכמים אלו.

שהה בצנעא חמש שנים לפחות, ולמד כתיבה ערבית. הוא שמש נציג היהודים בקרב השלטון המוסלמי. לפרנסתו עסק במסחר, בקצבות ובמכירת עראק מעשה ידיו.

עלה לארץ בעלייה הגדולה. בנו ר' יחיא גר ברשל"צ.

חדאד, יעיש בן סעדיה

מרי יעיש בן סעדיה חדאד נולד בעיר מועיציריה בגבול סנואן וחוגריה בדרום תימן בשנת תקע"ו (1816) בערך. למד תורה אצל גדולי החכמים והמקובלים באזורו.

מצבו הכלכלי היה מצוין והיה עשיר גדול. עסק במסחר והיה נוסע לעיר הנמל עדן לקנות סחורות מיובאות. היה מקובל גדול וסיפורי קדושה רבים קשורים בשמו.

שימש בדיינות עם מרי שלמה טביב - ראב"ד, ומרי יעיש קרין. הוא היה אחד מרבותיו של מרי חיים סנואני, שבדור העלייה לארץ, נחשב גדול החכמים והמקובלים בדרום תימן. היה ידידו הקרוב של מרי יעיש קרין. כינויו היה "בן עזאי" וכינויו של מרי יעיש קרין "בן זומא".

חדאד, יצחק בן אפרים

מרי יצחק בן אפרים חדאד היה חכם במאה הי"ט, אולי באיזור דרום תימן. הוא ידוע לי מתוך הפנייה שמצאתי בכתב יד. כתב היד הוא הספר "ליקוטי טעמים", שעפ"י הערכה חובר במאה הי"ט, ובו עשרים דפים.

בדף 4 כתוב: "כך שמעתי מפי רבי יצחק בן אפרים חדאד עליו השלום".

חדאד, משה בן ישועה

ר' משה בן ישועה חדאד ערך והעתיק סידור בשנת תקנ"ב (1792), אולי בישוב דאר סעיד.

עפ"י דבריו בקולופון, מצבו הכלכלי היה קשה, עד שנאלץ לנדוד ממקום למקום ולהתפרנס מלימוד תורה לילדים.

הסידור לימים נוראים, ד' צומות, הושענות, פזמונים לשמחת תורה ולוחות שנים. נראה, כי זה כרך א' משלושה כרכים שערך.

חדאד, סעדיה בן אברהם

ר' סעדיה בן אברהם חדאד השלים את העתקת התורה בישוב עראס שבמרכז תימן ביום ג' בתשרי שנת תפ"ה (1725).

בכה"י קנ"ח דפים, ובהם חומשים בראשית ושמות עם תרגום אונקלוס. בשולי הדפים מידי פעם ליקוטים מפירוש רש"י.

בקולופון כתוב:

"נשלם זה הספר יום ג' לחודש תשרי שנת תרין אלפין ותלתין ושית שנין לשטרי במאתא עראס... אני... סעדיה בן אברהם בן שלמה בן סעדיה בן זכריא הידוע אלחדאד".

עמודים

Subscribe to הכל