הכל

ר' חיים בן יחיא חבשוש-פתיחי נולד בצנעא בשנת תקצ"ט (1839) למשפחה של רבנים וחכמים. התפרנס ממקצועו חרש נחושת. אחרי שהטורקים כבשו את תימן מצבו הכלכלי השתפר.

הוא היה חריף שכל ובעל חכמת חיים רבה. הוא היה מומחה לתרופות ורבים היו באים אליו לריפוי. הוא היה מקורב מאוד לשלטון, וניצל זאת לעשיית צדק, לסייע לנזקקים ועשוקים ועוד. הרב הראשי, מרי עמרם קורח, שהכירו בעשר השנים האחרונות לחייו, מתאר את חכמתו ואת פעולותיו כנגד משיח השקר, וכיצד בחכמתו הצליח לפענח בכוחות עצמו את רצח גזבר ההקדש, ר' יעקב שרעבי. חברו הוא החוקר והמשכיל ה"תוכן", ר' סעיד בן יוסף ערוסי.

מרי יהודה בן אברהם חבשוש נולד בצנעא בשנת תרל"ב (1872). למד תורה אצל סבו מרי שלום חבשוש, ראש הישיבה המפורסמת בכניס מהרי"ץ, ומחבר הספר שושנת המלך.

עלה לארץ בשנת תרע"ב (1912) והתיישב בירושלים. שימש ראש ישיבת "תורת משה". מיקירי העיר ירושלים ומבוניה בחומר וברוח. עסק רבות בשימור מסורת אבות ובסיוע לנזקקים.

הוא שימש דיין בקהילה התימנית בירושלים. הוא חתום על שלושה פסקי דין של הקהילה התימנית בירושלים בשנת תרפ"ז (1927).

ר' שוכר בן יחיא חבשוש נולד בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. משפחתו הייתה נכבדת בצנעא. אביו, הוא מרי יחיא בן שלום (ע"ע קודם), והוא אחיו של החוקר המשכיל ר' חיים בן יחיא חבשוש.

הוא חתום על שטר הודאה בשנת תרמ"ז (1887) בצנעא בין יוסף בן יחיא ליוסף גיאת. לא נשא בתפקיד רשמי, אך מתוקף מעמדו וחכמתו שימש כדמות מוערכת שחתומה על שטר הודאה.

נפטר בצנעא בזמן הרעב הכבד של שנת תרס"ה (1905).

מרי שלום בן יחיא חבשוש נולד בצנעא בשנת תקפ"ה (1825). היה תלמידם של ראב"ד מרי יוסף קארה ושל מרי יחיא בדיחי, ראש הישיבה הכללית בצנעא. התפרנס ממקצועו צורף כסף, עסק מעט במלאכתו לצורך פרנסה, ואת רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה בישיבה הכללית שמוקמה בכניס צאלח. התרחק מעסקנות ופעילות ציבורית.

לאחר פטירת רבו, מרי יחיא בדיחי, בשנת תרמ"ח (1888), נבחר לכהן כראש הישיבה עד שנסגרה בשנת תר"ס (1900) בשנים של הרעב. תקופה מסוימת שימש דיין בבית הדין בצנעא. הר"י קאפח פירסם שני פסקי דין שהוא חתום עליהם, העוסקים בקופות הצדקה.