הכל

ר' אברהם חזן העתיק בישוב קרקוש דיואן בשנת תר"ן (1890) כנראה.

בכה"י קמ"ט דפים, שירים בעברית ובערבית. בסוף כה"י "מפתח אלשירות". השירים מסודרים לפי החגים כמקובל. נכתב במימון ר' חסן אברהם.

בשער כה"י כתוב:

"אתחיל לכתוב שירות דיואן... פה אל קרקוש יע"א. נכתב זה החפץ לתשוקת ה"ה חסן אברהים שנת ב(ר?) ב... ואני הכותב חזן אבר(הם)... מעיר קרקוש".

ר' ישורון שלמה בן ישועה חזן העתיק בשנת רכ"ג (1463) את הספר מרשד אלכאפי לרבי תנחום הירושלמי. יתכן ושמו הוא שלמה בן ישועה חזן. לא ידוע מקומו.

בכה"י רל"ג דפים, עם הערות בשוליים ורשימות קשות לקריאה. בסופו תפילה למורה נבוכים המתחיל במילים: שמות ספרי תעודה עת אחבר, ואז כרם בשיר ויטב ויאות, המיוחס לרבי תנחום הירושלמי.

בקולופון כתוב:

"נשלם בירח סיון שנת אתשע"ד לשטרות (רכ"ג - 1463). והכותב קטן ישורון שלמה בר אבא מרי ישועה זצ"ל ב שלמה החזן".

מרי חזקיה בן הדיין מרי דוד היה דיין בישוב צוּמַרַה שבמחוז ירים, במחצית הראשונה של המאה העשרים, סמוך לעלייה לארץ. נולד בסוף המאה הי"ט בעיירה צומרה, מרחק של שעה וחצי הליכה מהעיר ירים. הקהילה מנתה כמאתיים נפש, רובם בעלי מקצוע: חייטים, בורסקי, נפחים, צורפים ועוד.

בראש הרכב בית הדין בעיר היו מרי שפירא ששון, אשר נפטר בארץ בשנת תש"ן. דיין שני היה אביו מרי דוד ובהמשך בנו מרי חזקיה. הדיין השלישי היה מרי חסן כהן, שהיה מלמד תורה בישוב. מקום כינוס בית הדין היה בבית הכנסת של מרי ששון.

מרי אברהם חַיְּבִי נולד בשנת תרס"א (1901) בישוב בית עד'אקה מצפון לצנעא. למד תורה אצל רב העיר, מרי דוד מזעקי, ולימד תורה בקהילה. בהמשך היה ידידו ותלמידו של מרי ישראל עוזרי - ראב"ד. היה חכם, שוחט ובודק מומחה.

עלה לארץ בשנת תרצ"ג (1933) והתיישב בשכונת התקווה בת"א. היה חבר הרבנות הראשית בת"א, ושימש שו"ב הראשי בת"א. הקים בביתו ישיבה והעמיד בראשה את מרי יוסף צובירי, רב ראשי של קהילות תימן בת"א ומרכז הארץ, ודאג לכל צורכי הישיבה.

חיבר שירים יחד עם מרי ישראל עוזרי, ועד כה התפרסם רק שיר אחד.