הכל

מרי דוד חדה היה ראב"ד ורב ראשי בחדה שבמחוז שרעב. נולד, כנראה, במחצית הראשונה של המאה הי"ט, ושימש ראב"ד ורב ראשי בסוף המאה הי"ט.

בניו, מרי יוסף, ישראל וסעדיה שימשו ראב"ד בדור שאחריו. היה מקובל גדול, ואודותיו שזורים נסים וסיפורי קדושים. אחד מהם פרסם מרי סעדיה חוזה, כיצד סירב להתיר עגונה, למרות שכמעט כל הדיינים התירו לאשה להתחתן. בזכות סירובו נמנע אסון גדול, שכן בהמשך נודע לחברי בית הדין היכן הבעל נעלם במשך י"ב שנים.

נראה, כי נפטר בעירו בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.

מרי ישראל בן ראב"ד מרי דוד חדה, ואחיהם של מרי יוסף, מרי ישראל ומרי סעדיה. נולד בישוב חדה באמצע המאה הי"ט. מונה לדיין קודם לשנת תר"ס (1900), שכן ביום חמישי, ט"ז באדר א' תר"ס (1900) הוא מסמיך לדיינות את מרי עמראן בן מוסלם - עמרם בן משולם מנגמי. חתומים על ההסמכה: מרי שמואל דוד (חדה), מרי יוסף דוד (חדה) ומרי ישראל דוד (חדה), שלושה אחים.

הוא חתום על הסמכה לשחיטה למרי יפת חוזה בב' באדר ברל"ד לשטרות (תרפ"ג - 1923). הוא חתום ראשון ושימש ראב"ד עם הדיינים מרי שלום בן סעדיה חדה והדיין השלישי, מרי עמראן בן חסן מנז"ל, והרביעי, מרי סעדיה בן חסן.

מרי שלום בן סעדיה חדה היה דיין בעיר חדה שבמחוז שרעב בראשית המאה העשרים. נולד כנראה, בעיר במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא אינו בנו של מרי סעדיה בן דוד חדה דלעיל.

שימש דיין עם ראב"ד מרי ישראל בן מרי דוד חדה, ועם מרי עמראן בן חסן מנזל ומרי סעיד בן יחיא. הוא חתום על כתב הרשאה לסמיכה למרי יפת חוזה ביום ב' באדר ברל"ד לשטרות (תרפ"ג - 1923). הוא חתום שני.

אחד מתלמידיו המובהקים הוא הרב המקובל מרדכי שרעבי.

מרי שלום היה עובר בין הישובים כדי לפסוק הלכות, עושה שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, והשקיע זמן רב בהנהגת הציבור בכל המחוז.

מרי יחיא בן סעדיה, הידוע גם בכינויו אבן אלחואס, היה מגדולי חכמי תימן במאות י"ג-י"ד. הוא חי בעיר עדן. הוא היה תלמידו של מרי סעדיה בר' יעבץ הבבלי אשר נפטר בשנת מ"ד (1284).

הוא התפרסם בזכות חיבורו בהלכות שחיטה וטרפיות, אשר חיבר בעדן בשנת אתרי"ט לשטרות (הס"ח - 1308). כן כתב חיבור נוסף על איברי גוף האדם, ויתכן כי היה רופא במקצועו. הוא מקדמוני חכמי תימן שספרו ידוע ונותר בידינו. נותרו מספר כתבי יד של הספר. כתב יד שלם נמצא בבית הספרים הלאומי בירושלים.