הכל

חאצ'רי, מעודד

מרי מעודד חאצ'רי היה חכם במרכז תימן במאה הי"ט. הוא מוזכר בחיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מאל-גמליאל אשר חי בצנעא באמצע המאה הי"ט. שם הספר של ר"ד גמליאל "טעמי מטעמים" - חיבור העוסק במנהגי ימות השנה, שבתות וחגים. מרי דוד גמליאל מביא רעיונות רבים מחכמי תימן בני דורו, רובם חכמי צנעא וחלקם חכמים שחיו במרכז תימן.

יתכן ומרי מעודד חאצ'רי חי בצנעא או בעיר כוכבאן. יתכן ומרי דוד גמליאל לא הכירו באופן אישי, שכן הוא כותב: "בשם כמהר"ר מעודד אלחאצ'רי".

חאצ'רי, מעוצ'ה

מרי מעוד'ה חאצ'רי היה חכם בצנעא בראשית המאה הי"ט. הוא חתום עם ראב"ד, מרי יוסף קארה, בנושא ספירת העומר.

חאצ'רי, משה

מרי משה חאצ'רי כתב חיבור בנושא שחיטה. שריד ממנו נמצא בספריית אוקספורד וסימנו 2523. אין בידי פרטים נוספים כיוון שכתב היד לא היה לפניי.

חאצ'רי, ציון בן יוסף

ר' ציון בן יוסף חאצ'רי העתיק באמצע המאה הי"ט שני כתבי יד אשר הגיעו לידי. בקולופון לא מצוין מקומו, אך עפ"י השם והמשפחה נראה, כי הוא אחיו של ר' מנחם בן יוסף, ובנו של הפייטן ר' יוסף בן ציון חאצ'רי, אשר חיו בעיר כוכבאן. לפי זה מסתבר, כי אף הוא חי בעיר כוכבאן.

הוא העתיק שני כתבי יד, תורה - חומשים ויקרא- דברים, וכן שלוש מגילות. את שני כתבי היד העתיק במימון ר' אברהם בן יחיא גיאת.

כתב היד הראשון הוא תורה. השלים את ההעתקה ביום חמישי, כ"ב במרחשון תרי"ג (1853). בכה"י ר"ד דפים, ויקרא-דברים עם ניקוד וטעמים, תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג, ופירוש רש"י בשולי הדפים.

בקולופון כתוב:

חאצ'רי, שוכר בן יהודה

מרי שוכר בן יהודה חאצ'רי נולד בעיר כוכבאן בתחילת המאה הי"ט. הוא היה, כנראה, תלמידו של מרי יחיא בדיחי. משפחתו שימשה רבנים ומנהיגים בעיר כוכבאן, מזמנו ועד חיסול גלות היהודים בעיר בעלייה הגדולה לארץ.

הוא שימש ראב"ד ורב ראשי לכל יהודי העיר והכפרים הסמוכים. הוא חיבר שני חיבורים: "ליקוטי אורות" - עוסק במצוות עשה עפ"י הפשט והסוד, "נפש יהודה" - טעמים וחידושים לתורה. הספר נדפס בבני ברק בשנת תש"ן ע"י נכדו, מרי מנחם בן שלום חאצ'רי, אשר היה ממנהיגי הקהילה סמוך לעלייה לארץ, וממנהיגי הקהילה בהוד השרון. בספר שנ"ד עמודים.

נפטר, כנראה, בעיר כוכבאן, לקראת סוף המאה הי"ט.

חאצ'רי, שלום בן שוכר

מרי שלום בן מרי שוכר חאצ'רי נולד, להערכתי, במחצית השניה של המאה הי"ט. בנו של רב הקהילה כוכבאן (ע"ע קודם). בנו ר' מנחם נולד בשנת תר"ע (1910), ולפי זה אני מעריך כי נשא אשה בשנים תר"מ-תר"ן.

מוזכר בהקשר לספר התורה המקודש "מרגזי", אשר נגנב מבית הכנסת, והוא הצליח לזהות את מקומו.

נפטר, להערכתי, מספר שנים לפני העליה לארץ.

חבאני, גיאת בן יחיא

ר' גיאת בן יחיא חבאני מימן, כנראה, או אולי העתיק את הספר פרקי דר' אליעזר בשנת תי"ד (1654). לא ידוע מקומו.

בכה"י ע"ה דפים, חסר בתחילתו ובסופו, מתחיל מפרק ז' ומסתיים בפרק נ"ג. לא ידוע שם הסופר, ועפ"י המשפט בסיום כתב היד נראה, כי הוא מימן את ההעתקה "ע"ש גיאת בן מעו(דה) בן יצחק חבאני". מנוסח זה בכתבי יד אחרים ניתן להעריך כי יתכן והוא היה המעתיק.

חביבי-גזאל, דוד בן יחיא לוי

מרי דוד בן יחיא הלוי חביבי-גזאל נולד באמצע המאה הט"ז, כנראה, בישוב אלחטאב. יתכן וחי בעיר חמדה, מצפון לצנעא.

הוא חיבר ספר העוסק בליקוטים לתורה עפ"י הסוד והנוטריקון וכן שירים.

שמו המלא הוא רבי דוד בר' זכריה (מתחלף עם יחיא) הלוי בר' יהודה הלוי בר' זכריה בר' סעדיה הלוי אלחביבי. בכתב יד אחד הוא נקרא: רבי דוד בן יחיא גזאל הלוי.

עמודים

Subscribe to הכל