הכל

חודיפי, שלום

מרי שלום חודיפי נולד בישוב אחדוף שבמחוז חוגריה בדרום תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה מראשי החכמים באזור והסמיך רבנים ושוחטים. הוא בן דורו של מרי דוד שלום, הרב הראשי של העיר בני יוסף, ולימד את בנו מרי סעדיה בן אור-ד'וראני. פעילותו העיקרית הייתה במחצית הראשונה של המאה העשרים.

חוזה-מונגים, יפת בן רצון*

מרי יפת-חסן בן רצון חוזה-מונגים נולד בישוב מנזל שובכאני שבמחוז שרעב בה' בתמוז תרנ"ג (1893). התייתם מאביו בגיל צעיר, אך מצבו הכלכלי היה מצוין. למד תורה ומקצוע צורפות כסף אצל דודו ר' דוד אהרן. למרות סירובו לקבל סמיכה לשחיטה ורבנות הוסמך לרבנות בכ"ז בטבת תרפ"ז (1927). היה פעיל ציבור, דאג לעניים ויתומים, והושלך לכלא מספר פעמים עקב פעילותו המבורכת להציל יתומים משמד האיסלאם והעלאתם לארץ. מכספו הלווה לעניים רבים, מימן ושיחד פקידים כדי לזרז את העולים. חלק מכספו שהפקיד בעדן נבזז במלחמת השחרור.

חוזה-מונגים, סעדיה בן יפת*

מרי סעדיה בן מרי יפת חוזה (במקור: מונגים) נולד בליל כ"ז במנחם אב תרע"ז (1917), בישוב מנזל שובכאני שבמחוז תעיז-שרעב. שם המשפחה המקורי הוא מונגים, ובארץ תורגם לעברית: חוזה או כוכבי. התייתם מאמו בהיותו בן שנה וחצי, ואביו (ע"ע הבא) גידלו. במשפחה קיימת מסורת על ייחוס המשפחה, כי הם מצאצאיו של בניה בן יהוידע שר הצבא של שלמה המלך. אמו, היא בתו של הרב הצדיק מרי יפת בן יעקב ממשפחת בני סאלם, אחת מחמש המשפחות שגלו מירושלים אחרי חורבן בית שני לשרעב. למד תורה אצל מרי עמרן חסן ומרי סעיד חסן, מגדולי החכמים באזור.

חוטר, אהרן בן אהרן

ר' אהרן בן אהרן חוטר נולד בצנעא בשנת תרי"ב (1852). בגיל שלושים שנה, בשנת תרמ"ב (1882) עלה לארץ בעליית אעלה בתמר. ברשימת העובדים שלמדו בבית הספר תורה ומלאכה מיסודו של כי"ח בירושלים משנת תרמ"ז (1887), הוא מוזכר שהיה בן 35 שנה ולו שש נפשות.

הוא שהה חמש שנים בירושלים והיה סופר. כשנה לאחר עלייתו לארץ, בשנת תרמ"ג (1883), חזר לתימן לצורך מגבית ליהודי תימן, עם מרי יחיא צארום ור' יוסף מסעוד. שליחותם נכשלה מסיבות שונות, ואחת מהם שמרי שלמה קארה, הרב הראשי, התייחס בשלילה לפעילותם.

יתכן והוא החכם אשר כתב ליקוטים לתורה (ע"ע הבא).

חוטר, אהרן בן אהרן*

מרי אהרן בן אהרן חוטר ידוע לי מכתב יד שמצאתי, ממנו ניתן ללמוד, כי היה חכם בעיר מנאכ'ה במחצית השניה של המאה הי"ט. יתכן והוא ר' אהרן בן אהרן חוטר המוזכר לעיל, וכי חי בצנעא ובמנאכ'ה.

ספרו ליקוטים לתורה ולמגילות נשלם בח' באלול תרל"ט (1879) במימונו של ר' שלום שחב ממנאכ'ה. כתב היד שהגיע לידי הוא שריד מספריית בית הכנסת "אלנזלייה" - התחתונה - שבעיר מנאכ'ה.

חוטר, יהודה בן אהרן

מרי יהודה בן אהרן חוטר נולד בצנעא בשנת תרט"ו (1855) בערך. הוא אחיו של ר' אהרן בן אהרן חוטר פעיל העלייה (ע"ע קודם). בשנת תרל"ו (1876) בערך נסע לאלכסנדריה במצרים לרגל מסחר או לצורך עלייה, אך נכשל במסעו וחזר לתימן. רוב בני משפחתו עלו בשנת תרמ"ב, ובשנת תרמ"ד הוא עלה לארץ, ובטלטולי הדרך נפטרו אשתו וכל בניו, פרט לבת אחת. כל ממונו נגמר, והוא הגיע לירושלים עני. ברשימת העובדים שלמדו בבי"ס תורה ומלאכה מיסודו של כי"ח בירושלים תרמ"ז (1887), הוא רשום בן ל"ב שנה, משפחה של ארבעה נפשות, שני ילדים לומדים, מוצא משפחתו מצנעא, שהה ארבע שנים בירושלים ומקצועו סופר.

חוטר בן יוסף

מרי חוטר בן יוסף היה חכם או אף דיין בצנעא במאה הט"ז. הוא ידוע לי מתוך חתימתו על תקנת ציבור העוסקת בכללים בהתנהגות בסעודות מצווה: אין להישאר לאחר גמר ברכת המזון, כיוון שהדבר גורם להפסד וצער ומעשים רעים. מי שיעבור על התקנה ייקנס בחמשה זהובים לקופת ההקדש. סעיף נוסף בתקנה: "אין רשות לשום אדם לשמש בבית המשתה אלא למי שהזמינו בעל הבית מתוך המסיבה".

חוטר-מנצור בן שמריה

ר' חוטר-מנצור בן שמריה העתיק במאה הי"ח את ספר ההפטריות. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

בכה"י ק"ע דפים, הכוללים את ההפטריות לכל השנה, כולל חגים עם תרגום יב"ע.

בקולופון דף 170 ב' כתוב:

"נשלמו ההפטריות של כל השנה בעזרת שוכן מעונה אני הכותב קל הקלים נבזה וחדל אישים עפר רגלי חכמים חטר מנצור בן שמריה. וכל מי ימצא טעות יתקנו וידון אותי לכף זכות ומן השמים ידינוהו לכף זכות כמו שאמר משיח אלהי יעקב שגיאות מי יבין...".

חוטר, שלום בן שלמה

מרי שלום בן שלמה חוטר (לגזע חוטר) כתב חיבור בעדן בשנת תרפ"ה (1925). החיבור מכונה "קץ הנחתם" ועוסק בענייני המידות, מוסר, גאולה וחישובי הקץ "אוסף דברי חוכמה ובינת מדע אשר מעולם בחזון דניאל בפרטי אומר במקראות ודברי סופרים אשר נכונו מעולם".

כתב היד בידי בנו, צדוק שלמה, בת-ים.

עמודים

Subscribe to הכל