ר' אהרן בן אהרן חוטר נולד בצנעא בשנת תרי"ב (1852). בגיל שלושים שנה, בשנת תרמ"ב (1882) עלה לארץ בעליית אעלה בתמר. ברשימת העובדים שלמדו בבית הספר תורה ומלאכה מיסודו של כי"ח בירושלים משנת תרמ"ז (1887), הוא מוזכר שהיה בן 35 שנה ולו שש נפשות.
הוא שהה חמש שנים בירושלים והיה סופר. כשנה לאחר עלייתו לארץ, בשנת תרמ"ג (1883), חזר לתימן לצורך מגבית ליהודי תימן, עם מרי יחיא צארום ור' יוסף מסעוד. שליחותם נכשלה מסיבות שונות, ואחת מהם שמרי שלמה קארה, הרב הראשי, התייחס בשלילה לפעילותם.
יתכן והוא החכם אשר כתב ליקוטים לתורה (ע"ע הבא).
