הכל

זכריה, שלום בן יצחק

מרי שלום בן יצחק זכריה היה מחכמי העיר ביצ'א בתחילת המאה העשרים. היה קשר בין חכמי העיר ביצ'א ליהודי חבאן, ומספר חכמים מביצ'א היו הולכים לחבאן כדי ללמד תורה, להורות הוראה ולהסמיך שוחטים. אף הוא מוזכר, כי היה נוהג ללכת לחבאן ללמד תורה.

לא ידוע מתי נפטר והיכן.

זכריה, שלום בן מנשה

ר' שלום בן מנשה זכריה העתיק תורה ומגילות, לא ידוע זמן מדויק ומקומו. עפ"י הערכה, כתב היד מן המאה הי"ח-י"ט. יתכן כי כתב היד הועתק בעיר ביצ'א, בהסתמך על העובדה, כי משפחת זכריה פעלה בעיר זו. כה"י חסר וקטוע, ועפ"י הכתב נראה כי תלמיד העתיק לצורך לימודו. כה"י לא מנוקד ואין בו תרגום. חסרים דפים רבים בכתב היד. מתחיל מפרשת כי תשא. ק"ב הדפים הראשונים הם תורה, ומדף 102 מתחילות המגילות: שיר השירים, אסתר, רות, אסתר וקהלת עד דף 129.

בקולופון דף 102ב':

זכריה, שלום בן מנשה-מת'נא

מרי שלום בן מת'נא זכריה היה ראב"ד ורב ראשי בעיר ביצ'א שבדרום מזרח תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

הקהילה היהודית בעיר מנתה כחמש מאות נפש, ויחד עמו שימשו בבית הדין מרי שלום בן צאלח זכריה והדיין מרי שלום בן יחיא זכריה. בית הדין ישב בבית הכנסת הגדול של משפחת זכריה.

הוא חתום גם על מכתבי עלייה עם מרי שלום בן צאלח זכריה ביום שישי, כ"ו במרחשון תש"ו (1945).

זכריה, שלום בן צאלח

מרי שלום בן צאלח זכריה היה דיין בעיר ביצ'א שבדרום מזרח תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא היה דיין שני בבית הדין, בראשות מרי שלום בן מת'נא- מנשה זכריה. הדיין השלישי היה מרי שלום בן יחיא זכריה. בית הדין התכנס בבית הכנסת זכריה בחלק העליון שבעיר.

הוא חתום יחד עם שלושה מנהיגים נוספים ממשפחת זכריה על קבלת סכום של שלושים ריאל, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל, באמצעות ועד הרבנים בצנעא לכל עניי העיר. תאריך המסמך הוא מיום שישי, כ"ד בסיוון תש"ח (1948).

זכריה בן שלמה

מרי זכריה בן שלמה היה דיין בצנעא בשנת תכ"א (1661). הוא מוזכר שלישי ברשימת הדיינים בצנעא בשנת תכ"א (1661): דוד בן אברהם, יוסף בן סעדיה, זכריה בן שלמה, שלום בן יהודה, אברהם בן יוסף הכהן בן זכריה בר' סעדיה בא"מ זכריה, יהודה בן דוד בן אהרן הלוי.

יהודה רצהבי מצא את רשימת הדיינים בשולי כתב יד, והוא מעריך, כי מדובר, כנראה, בשני הרכבים של בתי הדין בצנעא בתקופה זו.

זכריה בן שלמה

מרי זכריה בן שלמה היה מנהיג ואולי אף חכם ודיין בעיר אללכמה, שבאזור ירים במרכז תימן, בתחילת המאה הי"ח.

הוא חתום על שטר קניין ספרים בשנת תע"ה (1715) יחד עם מרי זכריה בן דוד. השטר נכתב לחסן בן מוסא אלינאעי. בחתימה על שטרות של מכירת כתב יד היו נוהגים לחתום הדיינים או מנהיגי הקהילה, בשל חשיבותם וערכם הרב.

זכריה בן שלמה בן מעודד

ר' זכריה בן שלמה בן מעודד בן זכריה העתיק בעיר ירים שבמרכז תימן את ספר הקבלי "תולעת יעקב" לר' מאיר בן גבאי, ספר נפוץ ביותר בתימן. לא ידועה לי שנת ההעתקה, שכן בקולופון רשום כ"ד במרחשון, אך לא כתובה השנה. אין בידי אף הערכה כללית לגבי זמן הכתיבה.

בכה"י קל"ב דפים, ההתחלה חסרה.

בקולופון דף 131א' כתוב:

"והכותב קל הקלים... זכריא בן שלמה בן מעודד בן זכריה... עשרין וארבעה יומין לירח מרחשון לשטרות (השנה חסרה), במאתא ירים".

זכריה בן שלמה בן משה

ר' זכריה בן שלמה בן משה העתיק את שו"ע טור אבן העזר וטור חושן משפט בשנת שנ"א (1591). לא ידוע מקומו.

בכה"י קע"ה דפים, שני טורים בעמוד, כארבעים שורות בעמוד. השלמת הכתיבה הייתה ביום חמישי, ר"ח טבת שנה זו.

בקולופון דף 175א' כתוב:

"נשלם בעזרת אלהי עולם יום חמישי דהוא ראש חודש טבת שנת אתתק"ב שנין לשטרי, השנ"א ליצירה (1591), תהא שנה זו סוף וקץ לכל הצרות תחילה וראש לכל הבשורות, והכותב קל הקלים ועפר רגלי החכמים זכריה בן שלמה תנצב"ה בן משה נע"ג ה' ימחול לי על כל מה ששגיתי...".

חאזי, אברהם בן אברהם-אחי"ה*

מרי אברהם בן אברהם בן דוד חאזי-אחי"ה היה חכם וסופר בצנעא במאה הי"ט. מצאתי כתב יד פרטי השייך למר יהודה ארז מפ"ת, בו העתיק את הפירוש מקדש מלך לזוהר בצנעא בשנת תרפ"ה (1825), ושם כתוב, כי הוא צעיר לימים בן ח"י שנה, וא"כ, נולד בשנת תקס"ז (1807).

הוא חיבר ספרים שונים והעתיק ספרים רבים. הוא התפרנס, כנראה, מכתיבת ספרים.

הוא חיבר שני ספרים: @44"זבחי צדק"@55 ו@44"אור החיים"@55. הספר זבחי צדק - פירוש לקונטרס שערי קדושה שחיבר מהרי"ץ בהלכות שחיטה וטרפיות. הספר אור החיים - תוספת פירוש ומראה מקומות לסידור עץ חיים שערך מהרי"ץ. אין ידוע מתי חיבר את שני החיבורים הללו, ומה קדם למה.

עמודים

Subscribe to הכל