חדאד, דוד יעיש
מרי דוד בן מרי יעיש חדאד נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט בעיר מועיציריה בגבול חוגריה וסנואן בדרום תימן.
למד תורה אצל אביו, מרי יעיש חדאד, מגדולי החכמים במחוז. ידוע, כי היה חבירו של אחד מגדולי המקובלים בדרום תימן, מרי שלמה בן יוסף טביב, אשר חי סמוך אליו בעיירה ג'בל צבר, ואשר הסמיך את גדול החכמים בדרום תימן בדור העלייה, מרי חיים סנואני. היו נפגשים לעתים קרובות, כל פעם בביתו של אחד מהם, היו לומדים כל חצות הלילה את התיקון, והיו יוצאים מחוץ לעיר להקביל את פני השבת. שניהם היו המנהיגים הבולטים דור אחד לפני העלייה הגדולה לארץ, בשליש הראשון של המאה העשרים.
מרי סעדיה בן אור מספר עליו, כי נהג להניח תפילין מיוחסות אשר הובאו מירושלים, ומכרם בהמשך לאביו של מרי סעדיה, מרי עואץ סאלם דוראני-בן אור. מרי סעדיה חוזה כתב עליו, כי עוד בילדותו של מרי דוד חדאד היה לומד מקרא, משנה, תלמוד, הלכות אגדות מדרשי הלכה, שו"ע, זוהר ועוד, כאשר את רוב הזוהר והשו"ע ידע בע"פ.
הוא הוסמך לדיינות ושימש בדיינות באיזור. הוא התפרנס ממסחר, עסק בבדים יקרים, חוטי משי, פוך וצמר גפן והיה נוהג ללכת לעיר הנמל עדן כדי לרכוש סחורות מיובאות. עסק רבות בצורכי ציבור ואת רוב זמנו הקדיש לציבור. מעשה פלא ונסים שזורים בשמו.
נפטר בעירו כעשרים שנה לפני העלייה הגדולה לארץ.