הכל

ר' יחיא בן משה בן דוד חאזי העתיק במאה הי"ח את הלכות שחיטה לרמב"ם. לא ידוע זמן מדויק ומקום הכתיבה.

בכה"י ע"ו דפים.

בשער הספר כתוב: "ספר הלכות שחיטה ופירוש על י"ד פרקי הרמב"ם והו יסמא באלערבי (והוא נקרא בערבית) אלשרח, והו סגולה לקורא בו אכי"ר. ונוסף בו עוד אבות דרכי נתן ומליצת התורנגול מה שלא נמצא בספרים".

בקולופון דף 75ב' כתוב:

"שלים ולא שלימו רחמי שמיא, ברוך הנותן ליעץ כוח ולאין עונים עצמה ירבה. יזכה הכותב והנכתב לו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו".

בקולופון לא כתוב שם הסופר, אך בדף 76א' ישנה חתימה מסולסלת: הצעיר יחיא בן מוסי דוד אלחאזי ס"ט".

ר' סעדיה בן שלום חאזי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ערוס שבמרכז תימן ממערב לצנעא במאה הי"ט. הוא חתום על כתובה בשנת תרל"ד (1874) בעיר ערוס עם ר' יחיא בן יוסף הכהן. שניהם היו ממנהיגי הקהילה ואולי אף דיינים או רבני הקהילה. יתכן כי חתמו בתור עדים ולא מנהיגים. הזוג המוזכר בכתובה הוא יחיא נגאר וזהרה הלאל.

ר' יהודה בן ציון חאצ'רי-חצרוני היה חכם וסופר בעיר כוכבאן שבמרכז תימן בתחילת המאה הי"ט. הישוב שכן מצפון מערב לצנעא. הוא אחיו של ר' יוסף בן ציון חאצ'רי (ע"ע הבא).

הוא העתיק את המעמדות ושיר היחוד בשנת תקפ"ג (1823) בעיר כוכבאן, וחיבר פרקי שירה, בקשות עפ"י הקבלה ועוד. בכה"י קי"א דפים, פרקי שירה, בקשות עפ"י הקבלה, טעמים ו"תפילה נוראה" ועוד. נכתב במימון ר' אברהם בן סעדיה נגאר.

בקולופון דף 105ב' כתוב:

"ותשלם כל המלאכה... אייר שנת בקל"ד לשטרי (תקפ"ג - 1823) במאתא כוכבאן... והכותב יהודה בן ציון המכונה אלחאצ'רי. ונכתבה על שם אברהם בן סעיד המכונה אלנגאר יצ"ו".

ר' מנחם בן יוסף חאצ'רי מוזכר בספר קורא הדורות למרי אברהם ערוסי, אשר חי בסוף המאה הי"ט ובתחילת העשרים. מסתבר, שהוא בנו של הפייטן מכוכבאן, ר' יוסף בן ציון חאצ'רי. ר' אברהם ערוסי, יליד העיר כוכבאן (1878-1934), אשר הוסמך ע"י הרב הראשי להסמיך ולפקח על שוחטים באזורו, מביא מסורת בשמו, כיצד גלו היהודים לתימן קודם לחורבן בית המקדש. שם הוא כותב: "מפי זקן אחד מופלג שהיה קרוב למאה ועשרים שנים, שמו הרב מנחם בן מוהר"ר יוסף אלחאצ'רי נע"ג בעיר תימן כוכבאן".

נראה שנפטר בעיר כוכבאן בתחילת המאה העשרים.