הכל

חובארה, אברהם בן סעיד

ר' אברהם בן סעדיה חובארה העתיק קובץ במאה העשרים, לא ידוע לי זמן מדויק ומקום הכתיבה. משפחת חובארה מפורסמת מהעיר צנעא, ומסתבר שאף הוא מצנעא.

בכה"י ל"ח דפים, והוא כולל את החיבור אור יקר (דפים 1א-6ב, 25), פיוטים וטעמים (דפים 7א-10ב), הבדלה (דפים 11א-13ב), בקשות (דפים 15א-36ב), קינה על פרעות תש"ח-1948 (דף 37) ועוד.

ר' אברהם העתיק חלק מקובץ זה, את הדפים 1-14, 25, 31. הוא חתם את שמו בדפים 6ב, 29א ו-36ב.

הקינה על מאורעות שנת תש"ח-1948 בדף 37, היא משל מרי שלום רדאעי, שספריו יצאו לאור בשנת תשנ"ט.

חובארה, חיים בן יהודה* *

מרי חיים בן יהודה חובארה נולד בשנת תרס"ב (1902) בצנעא ולמד אצל גדולי החכמים ובעיקר אצל מרי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי שאף הסמיכו לרבנות. בהמשך עמד בראש בית מדרשו. עפ"י ר' שוכר חבשוש זצ"ל מב"ב הוא היה מגיד שיעור בבית כנסת אלשיך עם מרי חיים כסאר. היה חריף ובקי ומונה להיות דיין. היה מגדולי החכמים בדור העלייה.

חובארה, יוסף בן שלום

ר' יוסף בן שלום חובארה העתיק את פיה"מ לרמב"ם בצנעא בשנים תרע"ד-תר"צ (1914-1930). נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.

בכה"י ר"ט דפים, ובהם פיה"מ לרמב"ם סדר זרעים, במקור בשפה הערבית. בסוף כה"י דף, ובו קטעים מפרקים כ"ו-כ"ז של הספר מורה נבוכים לרמב"ם במקור בכתיבות אחדות. הדבר מתאים לתיאורו של מרי יוסף קאפח, כי סבו, החכם באשי, מרי יחיא קאפח, עודד את תלמידיו להעתיק חיבורים מכתבי יד עתיקים מכל רחבי תימן. הוא נמנה עם פעילי "הדרדעה", מחנהו של מרי יחיא קאפח, אשר התנגדו להשפעת הקבלה, ובמחלוקת הגדולה הוא הושלך לכלא עם מרי קאפח ומרי יחיא אביץ', וזו הסיבה לזמן הרב בו העתיק את פיה"מ.

חובארה, שלום בן דוד

ר' שלום בן דוד חובארה היה סופר ידוע בצנעא ובעיר שיבאם שבמרכז תימן במאה העשרים. הר"י קאפח מעיד עליו שהיה סופר מהיר והיה כותב שישה ספרי תורה בשנה, בנוסף לכתיבת תפילין ומזוזות. היה שקדן גדול בלימודו, והיה נוהג לקום בחצות הלילה ללמוד תורה. היה לומד בעיקר ש"ס ומפרשים ולא עסק בקבלה ובאגדות.

בשנת תרפ"ט (1929) העתיק בעיר שיבאם דיואן במימון "בהשתדלות שניאור בן יחיא אלמזעקי". כמו-כן העתיק שני מכתבים בשנת תרצ"א (1931) לשלמה בן דוד צארום מירושלים, עפ"י בקשת שלום בן שוכר בדיחי. הוא חותם את המכתב במילים "מסדר האותיות דורש בשלומכם אני הצעיר סאלם בן דאוד חובארה סיין טין".

חובארה, שלום בן יוסף

ר' שלום בן יוסף חובארה חתום על כתובה יחד עם ר' יחיא בן שלמה צבאחי בישוב חאז שבמרכז תימן בשנת תרמ"ב (1882). הזוג הם אברהם טוילי ומרים חאזי. שניהם היו מנהיגי הקהילה, כנראה, כפי שהיה מקובל בתימן שאף על הכתובה היו חותמים בד"כ מנהיגי הקהילה. יתכן וחתמו בתור עדים.

חובישי, יוסף

מרי יוסף חובישי היה דיין במחוז שרעב בתחילת המאה הי"ח. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ז.

הוא חתום עם ראב"ד מרי שמעון בן המשורר הלאומי מרי שלום שבזי בשנת תס"ח (1708), על שטר מכירת כת"י בידי אפוטרופוס לצורך מזונות היתומים. פסק הדין הועתק ע"י מרי שמעון שבזי, וחתומים עליו שמונה דיינים עפ"י סדר זה: שמעון שבזי, יעקב בן שלמה, משה בן שמואל, דוד כ'לף, יוסף חובישי, משה אברהם, יוסף החמיארי ואברהם בן סעדיה יחיא.

חובש, חטר בן שלמה

ר' חטר בן שלמה בן דוד חובש העתיק בצנעא בשנת תכ"ט (1669) את התורה. לא ידועים פרטים נוספים, שכן רק דף אחד מכל כתב היד נותר.

חובישי, שלום בן יעקב

ר' שלום בן יעקב חובישי העתיק בשנת תקפ"ה (1825) את חלק הדקדוק למהרי"ץ. לא ידוע מקומו. בכה"י ק"א דפים, העתיק במימון ר' יעקב בן זכריה צברי.

בקולופון כתוב:

"ותהי השלמת המלאכה... יום ד' ג' בטבת שנת בקל"ו (לשטרות, תקפ"ה - 1825), ונכתב ע"ש החבר... יעקב בן זכריה המכונה אלצברי, והכותב... שלום בן יעקב בן סעדיה אלמכונה אלחובישי יצ"ו".

חוגירי, יעיש אהרן

מרי יעיש אהרן חוגירי נולד במחוז חוגריה בדרום תימן בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא התפרסם בהיותו חבר במועצת מחנה גאולה שליד עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. מרי חיים סנואני גדול חכמי דרום תימן, ור' יעיש חוגירי שימשו ראשי קהילת יוצאי חוגריה במחנה העולים.

חודיפי, יעקב יחיא שלום

מרי יעקב יחיא שלום חודיפי היה מרי קהילת עקירה בהרי אחדוף שבמחוז חוגריה בדרום תימן. לימד תורה לתשב"ר באמצע המאה העשרים. הוא שלח מכתב לשליח העלייה חיים צדוק, בו הוא מבקש סיוע כספי, כדי שיתאפשר לו להמשיך ללמד תורה בישובו.

עמודים

Subscribe to הכל