הכל

גמאגי, סעדיה בן שלום

ר' סעדיה בן שלום גמאגי השלים להעתיק את הלכות הרמב"ם במאה הט"ז עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

כתב היד המקורי הועתק במאה הט"ו, וכנראה, שחלקו התבלה עקב שימוש ולימוד רב בו. את הקטעים החסרים השלים ר' סעדיה גמאגי, כדי שיהיה בידו ספר מלא. תופעה זו רווחה מאוד בתימן, שכן המחסור בספרים והחיבה הרבה שרחשו להם, גרמו לכך שאף חלקי ספרים לא השליכו לגניזה.

גמדאני, יחיא בן יחיא

מרי יחיא בן יחיא גמדאני נולד בשנת תרל"א (1871) בערך, בעיר עמראן שמצפון לצנעא. למד תורה אצל אביו וחכמי העיר. עלה לגדולה ונבחר לדיין בעיר עמראן בתחילת המאה העשרים, ושימש בדיינות עד לפטירתו.

מצבו הכלכלי היה קשה ביותר, והוא היה נודד בישובים כדי למצוא פרנסה. הוא היה מגיע בתדירות גבוהה לעיר סוד, מרחק שלוש שעות הליכה, כדי למצוא פרנסה, ומידי פעם היה נשאר בה מספר שבועות וחודשים עד שיוטב מצבו הכלכלי.

גמיל, יוסף בן יחיא*

מרי יוסף בן יחיא גמיל נולד לאחר שנת תרנ"ב (1892) במחוז חידאן שבצפון הרחוק של תימן. עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949). התיישב בקרית עקרון שליד רחובות, מרכז גדול של יוצאי צפון תימן בישראל.

הוא היה מנהיג הקהילה, שימש ברבנות, עסק רבות בהרבצת תורה, בקירוב לבבות ובהשכנת שלום בין איש לרעהו. הקדיש חצי מביתו כדי להקים בית כנסת ומרכז רוחני.

נפטר ברחובות ביום שני, י"ח בתמוז תשנ"ד (1994).

גמליאל, בנימין שוכר

מרי בנימין שוכר גמליאל נולד בשנת תרל"ט (1879) בערך, בעיר דמת, כנראה, שבדרום תימן. בילדותו התייתם מאביו אך חכמתו ואהבת לימוד התורה סייעו בידו. בשבט תרפ"א (1921) הוסמך לשחיטה ע"י רב העיר דמת, מרי סאלם מתנא הלוי. המבחן המקובל בתימן בתקופה זו כלל חלק עיוני, ידיעת כל הספר מקור חיים בע"פ עם פירוש קורבן תודה, וחלק מעשי בשחיטה.

בשבט תרל"ד (1924) הוסמך לרבנות, ושימש מרי הישוב מעאזבה שבמחוז עמאר.

גמליאל, דוד בן שלום

מרי דוד בן שלום ג'מאל-גמליאל נולד בצנעא בתחילת המאה הי"ט, או לכל המוקדם בסוף המאה הי"ח. חי ופעל בצנעא, וכתב את חיבוריו בשנים תקפ"ד-תרל"ז (1824-1877). הוא ידוע לנו מחיבוריו הרבים:

גמליאל, חיים

ר' חיים גמליאל העתיק פיוטים, אזהרות לחג השבועות, הושענות והקפות לסוכות, פזמונים לשמחת תורה ועוד, עפ"י הערכה במאה הי"ט. לא ידועה שנה מדויקת ומקום הכתיבה.

בכת"י גם ששה דפים של דרושים לחומש שמות.

בסוף האזהרות: "הצעיר חיים אלגמל יצ"ו".

גמליאל, חיים בן דוד

מרי חיים בן דוד גמליאל היה דיין בירושלים בתחילת המאה העשרים.

הוא ידוע לנו מתוך חתימתו על פסק דין של הקהילה התימנית בירושלים בשנת תרפ"ז (1927). הוא חתום עם מרי שלום יוסף אלשיך, ראב"ד ורב הקהילה התימנית בירושלים, ועם מרי יהודה בן אברהם חבשוש. מרי חיים גמליאל חתום שלישי. המסמך עוסק בתנאי שידוכין בין יוסף פקעה מירושלים לבין בכורה-גזאל אשר שהתה באזמיר-טורקיה.

גמליאל, יוסף

ר' יוסף גמליאל היה נשיא יהודי תעיז שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. הוא נולד כנראה בשרעב במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא ידוע לי מתוך ספרו של הרב חוזה על יהודי שרעב. הוא בא לבקר באחד הישובים בשרעב, וראה את הספר העברי של ייחוס משפחות רבות משרעב, וביניהן את ייחוס משפחת כ'לף-חלפון המיוחסת עד לזרח בן יהודה בן יעקב, ומתוך שכרות שרף את ספר היוחסין. הרב חוזה מספר על האירוע שהיה חמישים שנה לפני שכתב את ספרו בשנת תשל"ג (1973), ולפי זה, מדובר על אירוע משנת תרפ"ג (1923).

גמליאל, יעיש בן שלום

מרי יעיש בן שלום גמליאל היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך חתימתו על תקנת ציבור יחד עם גדולי חכמי צנעא ועם חכמי הישיבה. התקנה נכתבה בשנת תרמ"ו (1886), ועוסקת בתקנות ציבור "לפקח על צרכי עירנו" ועוד.

עמודים

Subscribe to הכל