הכל

ר' אברהם בן יחיא-זכריה ג'באני חי בישוב מדאב שבמחוז אנס מדרום לצנעא, באמצע המאה הי"ז. מצאתי שני כתבי יד אשר העתיק: שו"ע טור אורח חיים ויו"ד, ואת ספר אגדות התלמוד - עין יעקב.

כתב יד אחד הוא כת"י ירושלים, בו העתיק את הספר עין יעקב למסכתות יבמות-נידה בשנת תט"ו (1655). בכה"י לא מצוין המקום.

בכה"י קע"ב דפים, כתובים בשני טורים, עם פירוש בתוך גוף הטקסט, קטע עין יעקב וקטע פירוש. בשוליים הגהות משלו ומשל רבו. הועתק במימון פלוני בן יחיא קפר.

בקולופון בסוף נידה:

סבי, מרי אברהם בן מרי יצחק גברא, נולד בשנת תרמ"ט (1889) בעיר סוד, מקום מגורי משפחתי בתימן, מצפון מערב לצנעא ליד העיר עמראן. למד תורה אצל חכמי המשפחה והעיר, ונחשב מגדולי חכמי העיר יחד עם אחיו הצעיר מרי יצחק. הוא היה עשיר גדול והיו לו שדות רבים, ומוסלמים היו מעבדים את אדמותיו. את רוב זמנו הקדיש ללימוד התורה, ורק בהפסקות היה מתפנה לעסקיו ושדותיו, לוודא שהכל מתנהל כשורה.

מרי יוסף גברא נולד בעיר סוד מצפון לצנעא מהלך יום הליכה מצנעא, בשנת תק"צ (1830) בערך. הוא שימש דיין בבי"ד שהיה בעיר, במחצית השניה של המאה הי"ט, בראשות מרי שלום בן יחיא גברא. בי"ד זה לא היה ברציפות בעיר, ובמחצית הראשונה של המאה העשרים לא היה קיים בי"ד. עסק רבות בלימוד הקבלה ואף עסק רבות בקבלה מעשית ואסטרולוגיה, וכונה מרי יוסף "בעל החפץ".

נפטר בעיר סוד לקראת סוף המאה הי"ט.

מרי יצחק בן ר' יצחק גברא נולד בעיר סוד בשנת תר"ל (1870) בערך. למד תורה אצל חכמי העיר, ובמחצית הראשונה של המאה העשרים שימש מרי העיר. בניו הם מרי יחיא (הבכור) ומרי דוד שסייע בידי אביו בהנהגה, ואף שימש רב העיר בשנים שלפני העלייה, סמוך לפטירת אביו.

הוא היה צדיק גדול, בעל מופת ונסים, וסביבו נקשרו נסים ונפלאות הן בחייו והן במותו. רבים היו באים אליו להתרפאות. עלה לארץ עם כל המשפחה בעלייה הגדולה, ושהה במעברת עג'ור בין בית שמש לבית גוברין. בתקופה זו בנו מרי דוד היה המנהיג.