הכל

גרשי, יחיא

מרי יחיא גרשי היה חכם וממנהיגי הכפר מקאלח, מדרום לדאר סעיד שבדרום תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הכפר שוכן ליד העיר סדה, והיה מפורסם בזכות ספר תורה המקודש "אלמקאלחי", ע"ש המקום. רבים היו באים להתפלל, להדליק נרות והיו נודרים נדרים להצלחה, לפרנסה, לבריאות וכדומה.

הוא היה ממנהיגי הכפר יחד עם ר' יוסף מרי. יהודי הכפר היו מיוחדים, והיו מגודלי גוף וגבוהי קומה, ועסקו בקדרות ובנייה. היו נוטים להתפרצות ונרגזות בשמחות ובאבל, ואת ויכוחיהם אף בנושאי השחיטה היו ממשיכים גם בירידים השבועיים בימי א' וב' בערי סדה ואלנאדרה.

גרשי, משה בן סעיד

ר' משה בן סעיד גרשי חתום על כתובה בישוב מחלה בשנת תקצ"ז (1837), כדרכם של חכמי תימן ומנהיגיה. הוא חתום עם ר' שלום בן אברהם גיאת, וכנראה, שניהם ראשי הקהילה או מחכמי הישוב. הזוג הוא אהרן זקן עם זהרה בת אלזקן. יתכן ושניהם חתומים כעדים בלבד.

גרשי, פנחס בן יוסף

ר' פנחס בן יוסף גרשי העתיק בעיר סוד מצפון לצנעא, מקום מגורי משפחתי בתימן, את הלכות שחיטה לרמב"ם, בכ"ב באלול שנת תפ"א (1721). בכה"י ל"א דפים, ובשולי הדפים כתב פירושים להלכות הרמב"ם.

ההגהות הן שלו, שכן לעתים הוא חותם את שמו בסוף ההגהה "אני הדל והנקל פנחס בן..." (דף 13ב'). להלן מספר הגהות:

דאודי, יוסף בן שלום

מרי יוסף בן שלום דאודי נולד בשנת תר"ג (1843) בעיר כוחלאן, מצפון לעיר עמראן וצנעא שבמרכז תימן, כנראה. בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים שימש ראש הקהילה ורב העיר כוחלאן שבמרכז תימן. ידוע, כי בזקנותו נשא אשה שנייה, ממנה נולדו לו בן אחד וארבע בנות. בנו יוסף נולד בהיותו בן פ' שנה, והוא מתגורר כיום ברמת גן. בחמש עשרה השנים האחרונות לחייו היה סגי נהור.

נפטר בעיר כחלאן בשנת תרצ"ג (1933).

דאר, חיים בן שלום

ר' חיים בן שלום דאר העתיק בירושלים את תפסיר רס"ג לתורה בשנת תרנ"ג (1893). בפתיחה: "אתחיל לכתוב שרח על התורה והוא לרבינו סעדיא גאון זת"ל אמן".

בקולופון בסוף ההעתקה כתוב:

"ותהי השלמתו יום ב' י"א לחודש טבת שנת ואל שדי @44יברך אתך@55 לפ"ק (תרנ"ג - 1893). פה עיה"ק ירושלים ת"ו... על יד העוסק במלאכת שמים הא"ה חיים בן א"א שלם דאר הי"ו, ואחלה פני הקורא שאם ימצא בו טעות ידיננו לכף זכות, לפי שאני העתקתי מספרים שאינם מוגהים ואין בנמצא ספרים אחרים להגיה מהם, וג"כ כתבתי אותו והדעת אינה מיושבת מעול הזמן וממקריו, מי שאמר לעולמי די יאמר לצערינו די אכי"ר".

דאר, חסדאי בן יחיא

ר' חסדאי בן יחיא דאר העתיק את הקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ בשנת תרנ"ט (1899). לא ידוע מקומו. בכה"י פ"ו דפים ומומן ע"י ר' יוסף בן חטר שרמי.

בקולופון כתוב:

"ספרא קלא ומסכינא חסדאי בן לא"א יחיא המכונה אלדאר, וכל המוצא שגייה או טעיה אל ידון אותי לחובה אלא לזכות שנ' בר"י (לשטרות, תרנ"ט - 1899) חודש חשון".

כה"י נמכר ככתוב: "אנתקל הדי לחם תודה מן יוסף בן מ"ו מנצור".

דאר, יוסף

ר' יוסף דאר חתום על שטר קניין של דיואן בעיר כוכבאן שבמרכז תימן בשנת תקע"ט (1819). הוא חתום לבד, וכנראה שימש מנהיג בקהילה או אפילו רב העיר, שכן בד"כ מנהיגי הקהילה, דיינים וחכמים הם אלו שחתמו על שטרות וכדומה ולא רק על פסקי דין. *בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ה מס' 94.

דאר, משה בן שלום

ר' משה בן שלום דאר חתום עם חכמי צנעא בסוף המאה הי"ט. הוא חתום על אגרת משנת תרנ"ח (1898), בבקשת סיוע ליהודי צנעא, עקב המצב הכלכלי שהיה בעיר לאחר שבע שנות בצורת וחללי רעב רבים. בקשת הסיוע מופנית לגביר ר' בנין מנחם משה מעדן. הוא חתום אחרון ולפניו חתומים גדולי החכמים מרי יחיא קאפח, מרי שלום שמן, מרי יחיא בן אברהם כסאר ועוד. יתכן והיה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא, ויתכן כי היה מנכבדי הקהילה.

דאר, שוכר בן שלום

ר' שוכר בן שלום דאר העתיק או מימן את העתקת לוחות שנים - עברונות בשנת תקע"ג (1813). לא ידוע מקומו. כתב היד שהעתיק נמצא בדפים 27ב'-45ב', דפים אחרים אינם מכתיבתו.

בקולופון דף 42ב' כתוב:

"נכתבא הדא אלעיבור לאהובי... עבד רגלי החכמים שכר בן שלום אלדאר".

דאר, שלום בן שלום

ר' שלום בן שלום אלדאר, המכונה אלעילה, העתיק את קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ בישוב מערן בשנת תרכ"ה (1865). היה מלמד תורה לתינוקות.

בכה"י ע"א דפים, והוא חלק מכתב יד גדול יותר, ומומן ע"י ר' יעקב בן חסן מוסי. גוף כתב היד 149 דפים: ליקוטי טעמים לתורה (דפים 1-55ב'), קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ העוסק בהלכות שחיטה עם פירוש לחם תודה לר"י בדיחי (דפים 56א'-127ב') והלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 128א'-149ב').

בקולופון כתוב:

עמודים

Subscribe to הכל