הכל

גמליאל, פלוני בן שלמה

ר' פלוני בן שלמה גמליאל העתיק את התורה במאה הי"ח-י"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנה מדויקת ומקום הכתיבה.

בכה"י קס"ו דפים, הכוללים את חומשים בראשית ושמות, כולל תרגום אונקלוס, תרגום רס"ג, פירוש רש"י ועוד. חסרים דפים בתחילה ובסוף, ובידינו נותרו מבראשית א', י"ח עד שמות מ', א'.

הסופר היה בן ח"י שנים בזמן הכתיבה. נכתב עפ"י בקשת אחיו יוסף.

בסוף חומש בראשית כתוב בקולופון:

"ספרא חלשא ומסכינא קטן בן י"ח שנה, ונכתבה ע"ש החבר... הלא הוא אחי וראש יוסף בן כמ"ו סלימ'(אן - שלמה) אלגמל".

גמליאל, שלום בן יחיא

מרי שלום בן יחיא גמליאל נולד בצנעא בשנת תרי"ט (1859). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר. התנהג בחסידות רבה עפ"י הקבלה, והקפיד אפילו על פת של גויים. חבריו הם החכמים והדיינים מרי שלמה קארה, מרי שלום מנזלי, מרי שלום שמן ומרי יחיא קאפח, חכם באשי, שבויכוח על היחס לקבלה נפרדו דרכיהם.

גמליאל, שלום בן משה

ר' שלום בן משה גמליאל העתיק את שלוש המגילות בשנת תקצ"ו (1836) במרכז תימן ואולי בצנעא.

בכה"י פ"ה דפים, בהם מגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום יונתן ו"פירוש האשל הגדול רש"י". המקרא מנוקד בניקוד תחתון, והתרגום מנוקד בניקוד עליון כמקובל בתימן. דברי השער והפתיחות מעוטרים. נכתב במימון ר' אהרן בן יוסף עוזרי.

בקולופון כתוב:

"ונכתבה לתשוקת האח הטוב... הארון בן יוסף אלעזירי, והיא נשלמה בשנת צ"ו (כנראה שנת תקצ"ו - 1836)... והצעיר הכותב שלום בן משה אלגמל יש"ל".

גמליאל, שלמה

ר' שלמה גמליאל, או בכינויו - ר' שלמה אקטאע, נולד בצנעא, כנראה, בסוף המאה הט"ז או בתחילת המאה הי"ז. הוא ידוע לנו כנגיד הקהילה היהודית בצנעא בשנים שלפני גלות מוז"ע.

גמליאל, שלמה בן ישועה

מרי שלמה בן ישועה גמליאל נולד בצנעא, כנראה, בשנת ת"פ (1720). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר.

צורף לבית הדין בשנת תק"ל (1770) לאחר שנפטר הדיין מרי פנחס בן שלמה. בן חמישים שנה נבחר לדיין ושימש עד לפטירתו. חבריו בבית הדין היו מהרי"ץ - ראב"ד, ומרי שלום בשארי, ובהמשך שימש עם הדיין מרי שלום בן סעדיה הכהן, מרי יוסף בן יצחק ועוד.

גמליאל, שלמה בן משה*

ר' שלמה בן משה גמליאל העתיק קטעים מהסידור במאה הי"ח. לא ידועה השנה המדויקת ומקום הכתיבה. בכה"י מ' דפים, בהם העתיק את קטעי התפילות לשמחת תורה ופיוטים עם פירוש ר"י ונה בשולי הדף.

בסוף כה"י:

"הכותב שלמה בן משה אלגמל יש"ל".

ג'עדי, שלום מנחם

ר' שלום מנחם ג'עדי היה ראש הקהילה היהודית בג'עוד באמצע המאה העשרים. הוא נולד בישוב ג'עוד שבמחוז בני עואץ' בתחילת המאה העשרים כנראה. בשנת תש"ו (1946) היה במחנה העולים "גאולה" שליד עדן, ושם שימש חבר מועצת המחנה אשר כלל י"ז חברים, וביניהם גדול מקובלי דרום תימן, מרי חיים סנואני. בשנה זו הוא שלח מכתב עם מנהיגי המחנה שלא לדלל את מחנה העולים כפי שרצה לפעול ד"ר ביגל, מנהל המחנה, עפ"י שולחיו.

גרידי, אברהם בן יוסף*

ר' אברהם בן יוסף בן סעדיה בן מעודד גרידי העתיק את הספר פרדס רמונים עם פרי מגדים בשנת תרס"ח (1908) בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן. הוא אחיו של ר' בנין, שהעתיק אף הוא ספרים בעיר בשנים אלו (ע"ע הבא). הוא בנו של מרי יוסף בן סעדיה גרידי, אשר היה מחכמי העיר ד'מאר, מ"א שנים קודם לכן.

הוא העתיק את הספר "פרדס רמונים עם פרי מגדים" למרי אברהם בן דוד הלוי, ראב"ד של העיר. הספר הוא ליקוטים לחמשה חומשי תורה. התחיל במלאכה הסופר ר' שלום בן שלום שוכרי מהעיר בשאר, אשר העתיק בעיר אלצ'אלע את הפירוש לחומשים בראשית, ויקרא ובמדבר, ואילו ר' אברהם בן יוסף גרידי העתיק את הפירוש לחומשים שמות ודברים.

עמודים

Subscribe to הכל