גמליאל, דוד בן שלום

מרי דוד בן שלום ג'מאל-גמליאל נולד בצנעא בתחילת המאה הי"ט, או לכל המוקדם בסוף המאה הי"ח. חי ופעל בצנעא, וכתב את חיבוריו בשנים תקפ"ד-תרל"ז (1824-1877). הוא ידוע לנו מחיבוריו הרבים:

א) חפץ דוד - ליקוטים לפרשיות השבוע, מוסר והנהגה על דרך הקבלה, הסוד, גימטריאות וכדומה. הספר חובר לאחר שנת תקפ"ג (1823), שכן הוא מפנה למרי יהודה חאזי שחיבר את ספרו בשנה זו. רוב מקורותיו מתוך ספרי תימן שטרם נדפסו, וחשיבותו הרבה בפירושים וטעמים רבים שמביא מחכמי תימן בני דורו: מרי יוסף עמאר בר' עואץ' חמדי מהישוב שג'אדרה, ר' יוסף בן אליהו צארום, ר' זכריה צארום, ר' מנצור תנעמי, ר' סעדיה בן דוד עאשרי, ר' יהודה חאזי, ר' סעדיה אהרן, ר' סעדיה בשירי, ר' שלום בן אברהם ערשי, מהר"ץ שרעבי ור' זכריה בן יעקב. כולם ידועים רק ממנו. הוא מזכיר גם חכמים מפורסמים יותר בני דורו כמו מהרי"ץ בן יעקב ועוד.

ב) לוית חן - מאמרי מוסר מלוקט מספרים שונים כמו: תלמוד, זוהר, ספר הישר, אבודרהם, ראשית חכמה ועוד, ורוב הספר מחובות הלבבות, תפוחי זהב ותחינות מספר תחכמוני לר' יהודה אלחריזי. החיבור נכתב לאחר שנת ת"ר (1840), בהסתמך על דבריו בהקדמה "אהה אלינו שנמשכה מאיסתנו מאוד משנת בקמ"ה (לשטרות, תקצ"ד - 1834) עד זאת שנת בקנ"א (ת"ר - 1840)".

ג) טעמי מטעמים - טעמי מנהגים לימות השנה, שבתות ומועדים, ממקורותיו: אבודרהם בעיקר, זוהר, ספר קרנים, ילקוט ראובני, צרור המור, גאונים ורמב"ם, קבלה וחכמי תימן, כמו: מרי שלמה מנזלי ומרי שלום סאהי. ידוע מחיבור זה כת"י יחיד ברשות בהמ"ל R1292.

ד) הגהות לדיואן - בשולי הדיואן שהיה ברשותו כתב הגהות והערות, חלקם עפ"י הקבלה וחלקן פירושי מילים ועניינים.

ה) הגהות לתלמוד - כתב גם הגהות והערות בשולי דפי התלמוד שהיו ברשותו.

נשתמרו ממנו שני קבצים גדולים - שע"ח דפים, עשירים בליקוטים ממקומות רבים, שמועות ופירושים מפי חכמי תימן בני דורו ומפי שד"רים, ואף בידיעות ביוגרפיות.

סה"כ ידועים שבעה כתבי יד, דיואן כת"י י"ל נחום, שני כתבי יד ליקוטים בהלכה ובקבלה מכון בן צבי מס' 379-380, תשובות בעניין ברכת המוציא בהסיבת רבים כת"י ר' שלמה קורח, חפץ דוד כת"י מוסד הרב קוק 1053, הגהות לתלמוד כת"י פרטי, חיבור טעמי המנהגים כת"י בהמ"ל R1292.

נפטר בצנעא לקראת סוף המאה הי"ט, כנראה.