בלוג יהדות חברה וקהילה
חודש חשוון מאחד את עם ישראל, בבקשת גשמים. לאחר "תפילת הגשם" בשמחת תורה, מבקשים על הגשם ב ז' בחשוון, דחיית הבקשה נובעת מהרצון להמתין שאחרון עולי הרגל יגיע לביתו. שאילת הגשמים השתרשה ביהדות באגדות עממיות, במסורות מקראיות ותלמודיות החל מאליהו הנביא וחוני המעגל ועד לסיפורים העוברים מדור לדור בקהילות ישראל השונות.
אביא בפני הקורא שני סיפורים מהווי יהודי תימן.
"פעם הייתה בעיר אל ביד'ה עצירת גשמים. והיתה מגיפה בישמעאלים וכל יום מתים מהם הרבה, בצורת קשה היתה זו, אין לחם, אין אוכל ואין שעורה עד שהגיעו "מן מסחת אל רובעה בריאל". (מידה קטנה של קטניות, אות ליוקר השערים). כשראו שעצירת הגשמים ודאית, בא אל עאמל (המושל) ואמר שצריכים תפילה. עמדו הישמעאלים בתפילתם שיהיו גשמים ולא נענו. עמדו בתפילתם שלושה ימים נוספים ושוב לא נענו.. חזרו אליו ואמרו לו: התפללנו ולא באו גשמים". רכב על חמורו ובא אל צאלח מוסא צוברי, שהיה ראש הקהל, ובקש שיתפללו היהודים. אולי ירחם ה' עליהם והסכים. שלח צאלח מוסא לכל בתי הכנסת וביקש שיבואו ויתפללו לגשמים. קבעו יום אחד ולקחו עמם שור אחד, וכולם מקטנם ועד גדולם באו אל בית הקברות והתחילו לשאת קולם ב"אשרי האיש..." עד שהגיעו ל"נשאו נהרות קולם..." והענן עלה. כשגמרו לשחוט את השור, לנקר את הבשר ולחלק בשרו לעניי העיר, והגשמים התחילו. יצאו האנשים בתקיעת שופר וקראו: יגדל אלוהים חי וישתבח" ובאו מבית הקברות. עד שהגיעו לביתם והם רטובים מהגשמים. הייתה זו פליאה לישמעאלים שאמרו": כמה התפללנו ועשינו מה שעשינו ולא עזר. אבל אללה נענה לאלה היהודים, זרע קדושים הם, והביא גשמים עלינו. וכך עלה כבוד היהודים והגיע עד המלכות.
ספור נוסף הוא חלומו של הרב יחיא צאלח, הרב הראשי של יהודי תימן: פעם בתימן לא ירדו גשמים במשך זמן רב. רעב כבד היה בארץ ואז החליט הרב יחיא צאלח לעשות "שאלת חלום". בחלומו התגלה לו: פלוני בן פלוני יעבור לפני התיבה וירדו גשמים. בבקר השכם מיהר הרב לאותו איש ואמר לו:- קום התפלל וירדו גשמים. אמר: מה אני ומי אני? איך אתפלל? אך הרב ציוה עליו ברוגזה:- קום התפלל! מה לעשות? אין ברירה. קם האיש והלך לבית הכנסת כדי לקיים את דברי הרב. והיתה לו לאיש זה אדרת עבה, כאותן האדרות שלובשים בתימן. ולאדרת ארבע כנפות, ובסופן ציציות. מה עשה האיש? לקח את אדרתו, סחט את כולה והתחיל לקרוע את הציציות ואגב קריעה צווח:- אתה, בשמיים למעלה, מה יהיה על הילדים? ימותו מרעב? שומע אתה? או שתיתן גשם או שאני קורע את הציציות. ועוד האיש צועק וצווח, השמיים התקדרו בעבים וגשם חזק התחיל לרדת. (עליזה שנהר, "למהותה של אגדת עם יהודית תימנית". בתוך: "ארחות תימן", בהוצאת מכון שלום לשבטי ישורון, ירושלים התשמ"ד).
בחודש שעבר, חודש תשרי, האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר קיימה טקס מרגש של חלוקת מלגות לסטודנטים בתל אביב. כל הסטודנטים התבקשו, לקראת קבלת המילגה, לראיין קרובים, שכנים ידידים או ותיקי עולי תימן אשר סיפרו את סיפור חייהם בתימן, עלייתם ארצה וראשית התיישבותם בארץ. אנו מייחסים חשיבות רבה לתיעוד אבותינו ואמותינו, הנצחת פעילותם, אורח חייהם ותרומתם לחברה. בטקס הוצגו סיפורים מרגשים של המרואיינים. בחודש כסלו נקיים כנס חוקרים של המכון שלנו לחקר יהודי תימן, (כ' בכסלו תש"פ 18.12.2019) וחמישה ימי עיון ותרבות באילת (כ"ד בכסלו תש"פ 22.12.2019).
ד"ר יגאל בן שלום
נשיא האגודה לטיפוח חברה ותרבות