בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש עד חמש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: הארון סלימאן ארחבי ובנו אברהם חמש ריאל, מרי מעוצ'ה בן סאלם ובניו יחיא וסאלם, וכן הגב' סעדה בת סאלם עצאמי שש ריאל.
חכם בקהילה מרי מעוצ'ה בן שלום.
כפר מהאצר נמצא במרחק של כחמש ק"מ מצפון לעיירה כ'מיר, וליד פצ'ירה.
הקהילה היהודית בכפר עתיקה מאוד. הידיעות הקדומות שבידינו הן מהמאה הי"ז. בשנת ת"ה-1645 העתיק הסופר ר' סעדיה בן יתר הלוי את פירוש המשניות לרמב"ם מסכת חולין, במקור בשפה הערבית. בכתב היד ס"ד דפים.
בקולופון כתוב:
תמו מסכת שחיטת חולין משנה פירוש רבינו משה בר' מימון ז"ל... על שם... סעדיה בן יתר הלוי... חודש אב י"...
נראה, כי מדובר בכפר אלהגרה שבנפת חראז.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם המקום מוזע התפרסם מאוד בגלל גזירת "גלות מוזע", אשר אירעה בשנת תל"ט-ת"מ (1679). את היהודים הגלו ממרכז תימן ואף מצפון תימן, מהלך עשרות ימי הליכה. עקב התנאים הקשים ביותר מתו רוב היהודים הגולים, מעוטם שרדו, חלקם חזר למקומם וחלקם התפזרו ברחבי תימן.*
גזירה זו היא הקשה ביותר אשר אירעה ליהודי תימן. לא ידוע לי על ישוב קבע במקום.
הכפר נמצא במרחק של שעתיים הליכה מצפון לישוב אלצואלע.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: אברהם בן סעיד ריאל ורבע, יחיא סעיד ריאל, סלימאן סעיד, סעיד בן יחיא ריאל, מסעוד בן יוסף מסעוד, מסעוד סלימאן, סלימאן בן מרי אברהם, יחיא בן יחיא...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות, כשני מניינים לתפילה. רוב יהודי הכפר התפרנסו מחקלאות וחלק היו צורפים. יחס המוסלמים ליהודים היה "כמעט טוב".
יהודים אשר חיו במקום: מנחם עמראן, אשר ביתו היה פתוח לעוברי דרכים ורעייתו לאה בת מרי שלמה ברהין מחכמי סנואן. נפטר בשיבה טובה בעיר יהוד. כמו כן חי במקום שוכר מוסא, אשר בנו התגורר בגדרה.
בארץ התיישבו ביהוד, בפ"ת...
הכפר במרחק של ארבע ק"מ מצפון לצנעא. מושב היהודים ברוצ'א מכונה מזאעקה.
שם המקום מזאעקה ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום חמישי י"א בשבט ב"פ-תקכ"ט-1769, כי יחיא עזירי ממזאעקה, צריך לשלם קרוש פחות רבע בתשלומים עבור תכשיטי כסף לשלמה תאם, באמצעות מרי סאלם צברי.
כל תושבי הכפר היו קדרים. רוב יהודי המקום היו יהודים אשר ברחו מצנעא.
עיין עוד ערך רוצ'...
בשנת תרמ"ב-1882 נכתבה כתובה בנשואי יחיא שוירב ונעמה חאזי.
זיהוי המקום מצפון לצנעא, בהסתמך על שמות החתן והכלה.