מַזְבַר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות, כשני מניינים לתפילה. רוב יהודי הכפר התפרנסו מחקלאות וחלק היו צורפים. יחס המוסלמים ליהודים היה "כמעט טוב".

יהודים אשר חיו במקום: מנחם עמראן, אשר ביתו היה פתוח לעוברי דרכים ורעייתו לאה בת מרי שלמה ברהין מחכמי סנואן. נפטר בשיבה טובה בעיר יהוד. כמו כן חי במקום שוכר מוסא, אשר בנו התגורר בגדרה.

בארץ התיישבו ביהוד, בפ"ת, במושב קדימה בשרון ועוד.