מַהַאצֵר

כפר מהאצר נמצא במרחק של כחמש ק"מ מצפון לעיירה כ'מיר, וליד פצ'ירה.

הקהילה היהודית בכפר עתיקה מאוד. הידיעות הקדומות שבידינו הן מהמאה הי"ז. בשנת ת"ה-1645 העתיק הסופר ר' סעדיה בן יתר הלוי את פירוש המשניות לרמב"ם מסכת חולין, במקור בשפה הערבית. בכתב היד ס"ד דפים.

בקולופון כתוב:

תמו מסכת שחיטת חולין משנה פירוש רבינו משה בר' מימון ז"ל... על שם... סעדיה בן יתר הלוי... חודש אב י"ל שנת אתתקנ"ו לשטרי (ת"ה-1645) במאתא אלמהאצר.

בסוף המאה הי"ט שמש מנהיג ודיין בקהילה מרי ישראל בן יוסף מהאצרי. יתכן וחי מדרום למהאצר, באזור הישובים: עמראן וסוד. הוא חתום יחד עם מרי משה בן יחיא, על הרשאה לשחיטה, לר' יחיא בן מרי שלום גברא, בה' באדר בר"א-תר"ן-1890.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמישים משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם בן יחיא מנס ריאל, בניו: מרי יחיא מנס, יוסף מנס שש ריאל, הארון מנס שלוש ריאל ויצחק מנס, מרי סאלם בן מוסא קעשה שלוש ריאל, סעיד קעשה שש ריאל, מסעוד קעשה שלוש ריאל, יצחק בן יצחק ריאל ורבע, מהדי בן סעיד נחום חמש ריאל, סעיד בן יוסף מהדי שש ריאל, אחיו סאלם מהדי שתי ריאל, סלומי בן סלומי מהדי, אחיו מהדי, סעיד בן מסעוד מהדי ריאל ורבע, סאלם בן מוסא אשה שלוש ריאל, אחיו יחיא, דאוד בן יוסף רזקאן ארבע ריאל ורבע, אחיו יחיא רזקאן ריאל ורבע, פנחס רזקאן ריאל ורבע, סלומי רזקאן שלוש ריאל, אחיו סאלם ישראל ושמואל רזקאן, סעיד בן סלימאן רזקאן עשר ריאל ורבע, אחיו סלימאן רזקאן עשר ריאל ורבע, יחיא בן סלימאן צנעאני ובנו יעקוב ריאל ורבע, סאלם בן סעיד רזקאן חמש ריאל ורבע, אחיו יחיא ומסעוד רזקאן ריאל, מוסא בן יחיא רזקאן ארבע ריאל ורבע, בנו סאלם רזקאן ריאל ורבע, סעיד בן נחום ריאל ורבע, דאוד ברטי, מסעוד בן יחיא מהדי ריאל ורבע, יוסף טנגילי, יחיא בן עמראן קעשה, סלימאן בן עמראן קעשה שש ריאל, סלימאן בן דאוד, מסעוד צנעאני, אחיו הארון וסאלם, סאלם בן סלימאן קעשה, אחיו סעיד קעשה, יחיא בן סלימאן ברטי ארבע ריאל, עמראן בן יחיא אכ'רם, יחיא בן סלימאן קעשה ואחיו סלימאן שלוש ריאל, והנשים: סלאמה בת סאלם ריאל, שמעה בת יחיא שלוש ריאל, סעידה בת יוסף ריאל, סעדה בת יוסף ריאל ורבע, תרנגה בת יחיא גמיל שלוש ריאל, מסעודה בת סעיד ריאל ורבע חמאמה בת דאוד שלוש ריאל.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן שלום מנס ומרי שלום בן משה קעשה.*

בשנת תרע"ג-1913 נכתב שטר העוסק באי התערבות במהאצר, ומוזכרים בו: יחיא בן יחיא מחפוץ', וחתומים: יחיא מהאצרי ויחיא מהאצרי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית שבעים משפחות בערך: חרבה, אכ'רם, הארון, קעשה, צנעאני, מהדי, נחום, אסווד, רזקאן, ועוד.

היהודים גרו בשכונה נפרדת מהמוסלמים, היהודים בהר והמוסלמים במישור. במקום היו ארבעה בתי כנסת, שניים בנוסח בלדי ושניים בנוסח השאמי. השוק התקיים ביום רביעי.

רב הקהילה סמוך לעלייה היה מרי שלום בן מוסא קעשה, אשר המשיך להנהיג את הקהילה אף לאחר העלייה לארץ, בכפר יעבץ. הגיעו לידי שני מסמכים חדשים, מהם ניתן ללמוד, כי רב הקהילה, מרי סאלם בן משה קעשה לווה שלוש מאות ריאל מיהודה בן יוסף מהאצרי, כדי לממן את הוצאות הנסיעה לעניים, וכאשר יגיעו לארץ תוחזר ההלוואה. המסמך הראשון הוא מיום שני ב' בתשרי תש"י-1949 וחתומים: מרי משה קעשה, אשר כתב את המסמך, ור' דוד בן עואץ'. המסמך השני מיום שישי כ"א בתשרי תש"י, י"ט ימים מאוחר יותר, ועליו חתום מרי יוסף בן שלום קורח מצנעא. מסמך זה מאמת את המסמך הראשון, וישנה סבירות, כי הוא נכתב לאחר שהגיעו לצנעא.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 15 יהודים: 9 זכרים, 6 נקבות, 2 נשואים, אלמנה אחת ושבעה יתומים. גיל העולים: 7 ילדים, 5 נערים, אחד מעל עשרים, אחד מעל שלושים ואחד מעל שישים שנה. אחד התפרנס מנפחות ונגרות, ואשה אחת מטוויה.

שם המשפחות: מהאצרי, עמראן, קעשה, שחב-שחם, ושם המשפחה הקודם של הנשים: מנצור ועזירי.