קהילות תימן

תצוגת 721 - 730 מתוך 1942

במאה הי"ט העתיק הסופר בנו של ר' משה מהישוב ג'חזאן דיואן שירים. בכתב היד קנ"ה דפים, אשר הועתק בישוב מלכד.

בקולופון כתוב:

(נאמר) בו כי טוב ביום ששי בששה... לתשוקת אבי משה בן למ"ו... גחזאן יע"א. השם ב"ה יזכיהו... נביאים וכתובים עד בלי די, ואני הכותב... עפר רגלי הצדיקים ותלמידיהם עם נעריהם הם... (חתימה מסולסלת) מעיר מלכד תצדי ותחרוב, וירושלם תת"ו (תתבני ותשתכלל). השם ברוך הוא ימחול...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 224, 608, טובי, כת"י בן צבי ע' 191 (מס' 270), נחשונים ע' 234, צדוק 841 המקור: יוסף בלסייה מפרדס חנה, גויטין כרטסת 639

הכפר נמצא ממזרח לכפר מלכד שבנפת בעדאן, מחוז אב.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עפ"י גלעד צדוק, מדובר בישוב אחד, אשר היה במחוז אב.

ביב': גויטין כרטסת 640

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

לא ידוע מיקומו המדויק של הכפר. יתכן ומדובר באחד הכפרים שבדרום תימן.

ביב': גויטין כרטסת 363

הכפר נמצא באזור שבין שטח האימאם לשטח שהיה בחסות הבריטית.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עיין עוד ערכים הסמוכים.

ביב': גויטין כרטסת 635

באזור גאהלייה היו מספר כפרים שהגדול ביניהם הוא הכפר מלאחה. הכפר היה מיושב ביהודים בלבד, והיה עתיק מאוד.

מספר מסמכים הגיעו לידינו מהישוב מלאחה, ונראה, כי הכוונה לכפר זה, אך יתכן כי הם קשורים לישוב בעל שם דומה או זהה. לכן מומלץ לעיין בערכים הקרובים.

ראשית, שטר חוב משנת אתתקע"ו-תכ"ה-1665, אשר נכתב במלאחה, ומוזכרים בו מעוצ'ה בן ג'אבר אלטהירי, וחתום יוסף מחפוץ' אלטהירי.

שנית...

ביב': י"ל נחום צוהר ע' קפ"ה-85, 104, 117, צדוק 187, כת"י שטראסבורג 3993-3051

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר יהודים בלבד. הקהילה היהודית מנתה עשרים משפחות בערך. חלקם עסקו בחקלאות. שם המשפחות: עומרי, קרואני, יעיש, מנגם, כומימי, מליחי, ועוד.

ביב': צדוק 798 המקור: סאלם סעיד מר"ג

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

ביב': גויטין כרטסת 644, צדוק 1151

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: דאוד ישועה ריאל וסעיד ישועה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות.

ביב': פנקס השליחות 12, צדוק 293 המקור: עזרא שרארה מגדרה

עמודים