הכפר היה בין ברט לחידאן, וישובים נוספים באזור זה היו: מודאן, אשרג' ומחוית. בכל האזור התגוררו ארבעים ושבע משפחות יהודיות, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
בשנת תר"ל-1870 סייר באזור המשכיל ר' חיים חבשוש לצורך העתקת כתובות עתיקות, ובספרו הוא כתב, כי פגש במקום את דאוד גמיל, כבן שישים שנה, אשר כיבד אותו מאוד ואירח אותו בהדרת פנים ובנדיבות גדולה. היו לו שתיים או שלוש נשים, אך את מפתחות העסק ואת...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם בן דאוד ריאל, ויוסף בסיס ריאל ורבע.
העיירה נמצאת מצפון לנפת חגה, באזור הישובים: מפתח, שרארה, מעשר, ועוד. העיירה נקראה גם: קוזיה מחאבשה.
שם הישוב ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. בהגהה לספר לחם תודה, העוסק בהלכות שחיטה, מוזכר מרי מוסא תושב מחבאשה.
בהגהה כתוב:
והחליקו (וחלקו) עליו מהר"ר יחיא צאלח ומורי מוסי' צאחב (איש) אלמחאבשה, והביא ראייה מאונא שנסרכה לדופן במקום כבותא. והודה לו מהרי"ץ בבית הכוסות שניקב ונסתר...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: אברהם חלא ריאל, אחיו יעקוב חלא, אביו סעיד חלא, מוסא חלא ואחיו סלימאן שש ריאל.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. מחל הוא שם השכונה היהודית, ואילו שכונת המוסלמים כונתה מרגמה. בקהילה היו שני בתי כנסת.
כל יהודי הכפר עלו לארץ בשנת תרצ"ד-1934.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, משפחת גרופי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: לוי, נגאר, ועוד.
עיין עוד ערכים קודמים.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: עואץ' לדאני חמש ריאל ורבע, אחיו שוכר לדאני שלוש ריאל, אחיו סלימאן לדאני שתי ריאל וחצי וכן ג'וזלאן בת יחיא שתי ריאל.
כפר מחלה זה מוזכר בסמוך לישובים: מתעף, מצנעה, כבשא, הנמצאים בנפת כ'ולאן, ולכן משמע שכפר זה...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא בן יעקוב שלוש ריאל, גיאת בן יעקוב שלוש ריאל, עמראן בן יעקוב שלוש ריאל וסלימאן בן יחיא.
גבאי הצדקה היה ר' יחיא בן יעקוב.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד בן סאלם שלוש ריאל, דאוד עמר ב' או ו' ריאל, הארון דוכמה ריאל, יחיא ימני, יחיא בן סאלם, נחמיה בן יוסף, והנשים: צ'ביה בת עמר שש ריאל, סעדה בת דאוד ריאל, סעדה בת הארון ריאל ומרים בת יוסף שתי ריאל.
...