הכפר מוזכר בכתב יד משנת תקי"ז-1757, כמקום בו חיו יהודים. במקום נותרו שרידי בית כנסת ובית קברות עתיק של יהודים.
עפ"י המסורת שבידי זקני הכפר דאר אלכומישי הסמוך, כל הכפר נקבר באדמה, ועד היום מראים את השטח שהיה ריק מכל מבנים.
הכפר מוזכר בכתב יד משנת תקי"ז-1757, כמקום בו חיו יהודים. במקום נותרו שרידי בית כנסת ובית קברות עתיק של יהודים.
עפ"י המסורת שבידי זקני הכפר דאר אלכומישי הסמוך, כל הכפר נקבר באדמה, ועד היום מראים את השטח שהיה ריק מכל מבנים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לכפר מכ'אדרה. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות.
אולי הכוונה לכפר מכ'אדר המוזכר בערך הקודם. ברשימת הישובים של גויטין, כפר זה מוזכר בנפרד.
העיירה מכ'אדר עתיקה מאוד. במקורות ערביים, אשר פרסם טובי, כתוב, כי במחצית הראשונה של המאה הי"ג, יהודי רצה להתגורר בכפר מכ'אדר, ובקש את חסותם של השייכ'ים מבני נאג'י. הפקיה הוכיח אותם על כך, ובעקבות הלחץ התחייבו השייכ'ים שלא לאפשר ליהודים לגור בקרבם.
בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902) שהה בעיירה השליח ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, וסייע להציל ילד יהודי שנחטף על ידי מוסלמי חשוך ילדים. האב היה רצען...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום שמונה עד עשר משפחות יהודיות, כולן ממשפחת מדעי. סמוך לעלייה חי בכפר מרי שלום מידעי, רב הקהילה. עיין עוד ערך מראדה.
הכפר מכלבאן נחשב: ריש גלותא, דהיינו, מקום בו התיישבו היהודים לראשונה כאשר הגיעו לגלות בתימן. מקומות נוספים: חגבה, חמדה, די סעיד, אללסי, נג'יד, תגף, תנעם וג'יבלה.
בידינו נותרה כתובה בנשואי חסן בן חסן וחמאמה בת יחיא, ונכתבה במכלבאן בשנת תקמ"ז-1787. הכתובה חסרה, ולכן לא ידוע שמות החתומים על הכתובה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: קטוע, ובל,...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בישוב שבע או שמונה משפחות: דוריב, מוסא, סלימאן וחסן.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 5 יהודים: 4 זכרים, נקבה אחת, ושתי נשואים. גיל העולים: 2 ילדים, נער אחד, ושניים מעל שלושים שנה.
שם המשפחות: דוריב, ושם המשפחה הקודם של האשה: מעוצ'ה.
במספר מסמכים כתוב שם הישוב מלחה, ולא תמיד ידוע לי לאיזה ישוב הכוונה. יתכן והמסמכים המוזכרים לקמן קשורים לישוב זה, ויתכן כי הם קשורים לישובים אחרים. מומלץ לעיין בערכים בעלי שם דומה או זהה.
ראשית, שטר חוב משנת אתתקע"ו-תכ"ה-1665, אשר נכתב במלאחה, ומוזכרים בו מעוצ'ה בן ג'אבר אלטהירי, וחתום יוסף מחפוץ' אלטהירי. שנית, שטר העוסק בבניין, משנת אתתקפ"ב-תל"א- 1671. מוזכרים מחפוץ' בן יוסף, וחתום...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא בן יחיא שלוש ריאל ויחיא ערגי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת ערגי.