תושבי הכפר מדינה מיוחסים כצאצאים של יהודים. עפ"י המסורת, מקור יהודים אלו בגזרה שאירעה בשנת ת"ס-1700, עת קם מלך חדש במערב תימן, "בעל כישוף גדול", כבש אזורים רבים במערב תימן, וכפה על היהודים להמיר את דתם, החריב את הבתים ובזז את הרכוש. חלק מהיהודים ברחו בשבת, חלק מתו על קידוש השם, וחלק המירו את דתם עד יעבור זעם. הישובים המוזכרים בגזרה: חגה, בית עד'אקה, כוחלאן, צברה, סוד, סודה, ת'לא, שרפה, ואדעה,...
קהילות תימן
הכפר נחשב ל"ריש גלותא", דהיינו, המקום בו התיישבו היהודים לראשונה כאשר גלו מארץ ישראל.
שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בשנת תי"ג-1653. בשנה זו העתיק הסופר ר' מד'מון בן דוד בן מד'מון. הוא העתיק את ספר קדושה לרמב"ם. בידינו נותרו י"ג דפים, כולל שו"ת לצורך שינון הלכות שחיטה, מסודרות עפ"י הלכות הרמב"ם בערבית.
בקולופון כתוב:
שלים בסייעתא דשמיא בחד בשבא דהוא ארבעה יומין לירח...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם עופרי ובנו, אביו יחיא עופרי ובנו, יעיש בן סאלם מוטף, יוסף בן יחיא, יחיא סעיד מוטף שלוש ריאל, מסעוד נגאר ריאל, מסעוד סלאב ריאל ורבע, מנס אשול ריאל ורבע, סעיד מנס אשול, סעיד בן יוסף, אחיו יחיא, סאלם...
הכפר מד'אב ידוע לי מאמצע המאה הי"ז. בשנת תי"ד- 1654 העתיק הסופר ר' זכריה בן משה ועלאני את פירוש רש"י לנביאים ראשונים ואחרונים, בישוב מד'אב. בשנת תרי"ד-1854 נמכר כתב היד ליעקוב בן יוסף בלסי, מכפר דראח שבמחוז תעיז.
בקולופון כתוב:
נשלם בסיועתא דשמיא ובחסדוהי וברחמוהי... ביום תלת עשר יומין לירח ניסן שלשנת אתתקס"ה במאתא מד'אב תתבני ותשתכלל עד דתתבני קרתא ירושלם ותחרוב קרתא מד'אב......
העיירה נמצאת בין כ'מיר לקפלה.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: הארון קאפח שלוש ריאל, בניו סאלם קאפח ריאל, מוסא שלוש ריאל ויחיא ריאל ורבע, יצחק קאפח ובנו יעקוב שלוש ריאל, סלימאן דהארי שתי ריאל, יחיא דהארי ריאל, מרי יוסף שאול ריאל ורבע...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: קארטה, סילם, סיבהי, חתרוש, גהלי, והב ועוד.
נראה, כי הכוונה לישוב מדגה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
הכפר ממוקם בצלע הר ירוק עם פלגי מים.
האזור נמצא במרחק של כ-40 ק"מ מזבירה, ונחשב כמקום של שונאי ישראל "ולא תעבור בו רגל יהודי, ופעם אחת עבר שם יהודי אחד מתושבי חרף אלהיגה ונהרג (אחי סלימאן שכר)".
באזור התיישבו מספר בודד של יהודים, כמו יעיש סעיד. סבו התיישב בכפר, אך גם הוא עזב אותו.
ארבע ישובים לפחות, בשם מדר היו בתימן, האחד בנפת ארחב מצפון לצנעא, והשני צפונה יותר, בנפת חאשד מצפון לצנעא. לא תמיד ידוע באיזה ישוב מדר מדובר. מַדַּר
הכפר מדר נמצא במרחק של יום הליכה מצנעא.
שם הישוב מדר ידוע לי לראשונה מסוף המאה הט"ז. בשנים שמ"ט-שנ"ו (1589-1596) העתיק הסופר ר' סעדיה בן יתר חשפי-מרחבי שלושה חיבורים. לא ידוע לי האם הכוונה למדר שבנפת ארחב או שבנפת חאשד.
...
כפי שמפורט בערך הקודם, העתיק הסופר ר' סעדיה בן יתר חשפי-מרחבי בישוב מדר, בשנים שמ"ט-שנ"ו (1589-1596). לא ידוע האם מדובר במדר שבנפת חאשד או בנפת ארחב.
לא ידוע לי פרטים נוספים על כפר זה.
עיין עוד ערך קודם.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 64
- 65
- 66
- 67
- 68
- 69
- 70
- 71
- 72
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »