מִקְבַאב

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחת בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי צאלח בן יוסף דגאג ואשתו סעידה בת אלקהא שלוש ריאל, אחיו סלימאן דגאג ובניו סאלם וסעיד ארבע ריאל ורבע, סאלם בן יחיא ואחיו מוסא וסעיד שלו ריאל וחצי, סאלם בן סעיד אלאהפל ואחיו יחיא שלוש ריאל וחצי, מחבוב בן מימון עמר, נחום בן דאוד ומוסא בן מסעוד.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי צאלח בן יוסף דגאג.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה: 13 יהודים: 5 זכרים, 8 נקבות, 1 רווק וארבעה נשואים. גיל העולים: 3 ילדים, 6 נערים, 1 מעל שלושים, 2 מעל ארבעים, ואחד מעל חמישים שנה. 3 גברים התפרנסו מרפדות ושש נשים מקליעת סלים.

שם המשפחות: דגאג, מרחבי, שרעבי, ושם הקודם של האשה: אהפל.