גוֹהַז
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא אקטם ובניו יוסף ריאל, בנימין וסאלם שלוש ריאל, מרי יהודה חמאמי ריאל, אחיו חמאמי ובנו יהודה ריאל, יחיא סעד ובניו יחיא ומשה ריאל, סאלם אהרון שלוש ריאל ורבע, דאוד חובארה ובניו יחיא וסאלם שתי ריאל, סאלם יחיא ובניו יוסף ויחיא ריאל, יעיש נגאר וסאלם רוצ'י.
רבני הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא אקטם ומרי יהודה חמאמי.
עד העלייה הגדולה לארץ נותרה הקהילה בגודלה, כעשר משפחות: חדאד, רוצ'י, חובארה, חמאמי, דוש, אקטם, יעיש, סעד ועוד.
לפני מספר שנים יצא לאור ספר הפטריות במהדורת צילום, לעילוי נשמת ר' יהודה חמאמי בן חמאמי (תרע"ד-תש"ן), ורעייתו מרים בת מרי יהודה חמאמי ותרנגה, מיהודי המקום. על הספר לא כתובה השנה והמקום.