גֵחְזַאן (נאד'רה)

הכפר נמצא בגבול מחוז רדאע, ובסמוך לישובים נאד'רה, סדה, אגברי ועוד.

הרובע היהודי של העיירה נאד'רה נקרא גחזאן.

נאד'רה שמשה מרכז השלטון של נפת עמאר. על פי מסורת זקני הכפר, הכפר הוקם לאחר גלות מוזע, בשנת ת"ם-1680, על ידי משפחת בני מוסא, אשר ברחה מהישוב נאד'רה אלעליא, עקב גזרת הגלות. עפ"י מסורת שכתב שלום בני משה, גחזאן היא השכונה היהודית המרכזית של העיירה. החלק השלישי של נאד'רה, אליה ברחה משפחת אלנציף גדלה והתפתחה במשך הדורות, והפכה למרכז היהודי הגדול ביותר בכל האזור, וכונתה גחזאן. הוא העריך את הקהילה בשיא גודלה באלפי יהודים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמישים משפחות בערך: נקש, בני מוסא (משה), מליחי, מורי, חאסר (חסיד), סייאני, שעבלי ועוד.

להלן שמות היהודים וחכמי הישוב סמוך לעלייה לארץ, מחולק לפי שתי שכבות גיל. תחילה שכבת גיל העמידה:

סעיד סאלם חאסר, יחיא בן יחיא יעיש, סאלם יוסף בן יוסף מליחי (אלזג'יר), יהודה סיאני, עואד סעיד מוסא, יחיא חיים מליחי, יחיא יוסף דריינה אלנציף, סאלם חיים בני משה סאלם סופר סת"ם, סאלם יוסף מליחי (אלכביר), יחיא בן יחיא יעיש מורי, יחיא חסן חאסר, יעיש יחיא נציף, יוסף ושדי, חיים יחיא נציף, עואד סאלם מוסא, יחיא סעיד מוסא, סאלם יחיא יעיש מורי, סאלם חסן חאסר, משה סעיד משה ויוסף יחיא משה אלנציף.

שכבת הגיל הצעירה יותר בזמן העלייה: סאלם יוסף סעיד מוסא, חיים בן סאלם עמראן, יחיא צאלח ג'ראמה, סאלם בן סאלם מליחי, יחיא סאלם דאוד, זכריה עואד מליחי, יהודה בן יהודה סיאני, משה סעיד עמראן, חיים בן סאלם חאסר, חיים שמחי, סאלם עואד מוסא, שלמה וישעיה יחיא יעיש, שלום סאלם יעיש, סעיד עמראן, יחיא סאלם יהודה, סלימאן עואד מוסא, עואד יחיא מליחי, סאלם חיים מליחי, עואד חיים מליחי, יחיא סאלם מליחי, עואד בדוח, חיים עראקי, משה סעיד מליחי, זכריה, משה יואב וראובן סאלם יוסף מליחי, סאלם חיים מליחי, משה עמראן, עובדיה חיים מליחי, יצחק בן סאלם חאסר חזן ידוע, זכריה יחיא מליחי, שלום חיים נציף, סאלם יחיא חסן, ישראל סאלם מליחי וסעיד עמראן.

רוב יהודי הכפר התפרנסו מאריגה. היהודים נהנו מחופש דתי.

פעיל העלייה, חיים צדוק, כתב בספרו, כי בב' באדר א' תש"ו (1/2/46) שלח מכתב, ובו העביר תשלומים למורים עבור ארבעה חודשי עבודה כסלו-אדר א', בסך כולל של מאה וחמישים ריאל. המלמד בגחזאן היה ר' יחיא סאלם מרי, ואליו העביר חמש ריאל.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה ארבעים וארבע נפש, כשמונה עשרה משפחות. במקום אחד כתוב כי עלו 39 נפש: 14 יתומים, 6 אלמנות, 10 נשואים, 4 רווקים, 19 נקבות ועשרים זכרים. גיל העולים: 9 ילדים, 13 נערים, 10 מעל גיל עשרים שנה, 2 מעל שלושים, וחמשה מעל ארבעים שנה. 9 התפרנסו מאריגה ושניים מטחינת קמח.

שם המשפחות: חאסר, יחיא, יעיש, מליחי, נוציף, סאלם, עומרי, רצ'מי, שבעלי, ושם המשפחה הקודם: אברהם, בדיח, גראמה, כומימי, עמראן, ושעבלי.

במקום נוסף כתוב, כי עלו חמשה יהודים: אלמנה אחת, שני נשואים, רווק אחד, 2 נקבות 3 זכרים. גיל העולים: ילד אחד, 3 מעל עשרים שנה ואחד מעל ארבעים שנה. שני גברים התפרנסו מאריגה.

שם המשפחות: חאסר, מליחי, ושם המשפחה הקודם: סאלם.

מחכמי הקהילה ומנהיגיה: מרי יחיא נציף, מרי חיים בדיחי ור' יעקוב תירם. שני שוחטים היו בקהילה: ר' משה צאלח ג'ראמה ור' שמעון סאלם מליחי. חכמים נוספים: מרי שלום בן חיים בן משה, אשר נולד בכפר ועבר להתגורר בעיר עדן בגיל עשרים שנה, ובשנת תש"ג- 1943 עלה לארץ והתיישב ברחובות. מרי שלום בן יחיא קהא, השוחט ר' יחיא בן יחיא משה, אשר הוסמך בחודש אייר תרפ"ז-1927, על ידי מרי משה יתים. רב הקהילה, כנראה, מרי מאיר סעדיה חאסר-חסיד, אשר שמש במחנה גאולה אחד מי"ז חברי מועצת המחנה, יחד עם מרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן בזמן העלייה. הוא יצג במחנה את אזור סדה-מזאחן. שיר שכתב התפרסם בספרו של נסים בנימין גמליאלי. התיישב בנתניה.

תיאור מפורט על יהודי גחזאן ונאד'רה כתב שלום בני משה, בספרו דור לדור יספרו.

עיין עוד ערך: נאד'רה.