גַ'יל

ג'יל בערבית: מקור מים, בריכה או נחל וכדומה. היו מספר ישובים בתימן בשם ג'יל: בנפת חאשד מצפון לצנעא, בנפת גוף מצפון מזרח לצנעא ועוד, ולא תמיד ניתן לדעת בודאות לאיזה ישוב הכוונה. יתכן כי חלק מהמסמכים קשורים לישובים אחרים בערך זה ובערכים הבאים. ראה עוד ערכים הבאים.

מצאתי כתב יד אשר נשלמה העתקתו בישוב גיל ביום חמישי י"ט בטבת אתתק"ז-שנ"ו-1596. הסופר הוא ר' ישע בן שלום בן סעדיה, והחיבור הוא מדרש הגדול לחומש שמות עם פירוש בשולי הדפים. בכתב היד רט"ו דפים. הוא העתיק את המדרש לחומש בראשית בעיר תנעם, שממזרח לצנעא, והשלים את הכתיבה ביום שני ז' בכסלו שנ"ח-1598. בכתב היד קנ"ה דפים, כולל ספר המרגלית.

בדף 151 ב עד דף 154 ב כתוב: " שרח (פירוש) ע"י ר' ישע בן שלום אלאלפאף אלעוידה מן פרשת ויהיו חיי שרה". מסתבר, כי שמו המלא: מרי ישע בן שלום בן סעדיה אלפאף אלעוידה, וכי הוא מחבר הפירוש למדרש הגדול.

כיון שהוא העתיק כתב יד אחד בתנעם וכתב יד אחד בג'יל, יתכן והישוב ג'יל נמצא באזור תנעם, ממזרח לצנעא ולא בנפת חאשד.

בקולופון הראשון כתוב:

נשלם בחמשה דהוא תשעה עשר יומין בירח טבת שנת אתתק"ז שנין לשטרי (שנ"ו-1596) במאת אלגיל... הכותב ישע בר' אבא מרי שלום בן סעדיה.

בקולופון השני כתוב:

נשלם זה המדרש... בתרין בשבא דהוא שבעה יומין בירח כסלו שנת אתתק"ט (שנ"ח-1598) במאתא תנעם.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן עוקבי ריאל אחת וזהרה בת סאלם ריאל אחת. בפנקס השליחות מוזכר הכפר בסמיכות לישובים רידה וכ'מיר, הנמצאים בנפת חאשד, ולכן מסתבר כי כפר זה נמצא אף הוא בנפת חאשד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שלושה יהודים: ילד ושני נערים יתומים. אחת מהן בת, ממשפחת יוסף. יתכן כי מדובר בכפר שבנפת חאשד.