ישוב יהודי בשבאם ידוע לי לראשונה מהמסוודה-פנקס בית דין צנעא מהמאה הי"ח. ביום ראשון ט' במרחשון בע"ו-תקכ"ה-1765 נכתב, כי יחיא בן אברהם לדאני צריך לשלם סכום של קרוש ושמינית ליחיא בן סלימאן חאסר מהעיר שבאם, כאשר יתאפשר לו.
בשנת תרי"ח-1858 נכתבה כתובה בנשואי אהרון מורחי וזהרה ד'מארי. אין חתימות על הכתובה, ולכן יתכן כי מדובר בטיוטה של כתובה.
בשנת תרי"ט-1859 סייר בתימן ר' יעקוב ספיר,...
יתכן ומדובר בישוב שהאר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 17 יהודים: 5 זכרים, 12 נקבות, רווק אחד, 8 נשואים, ושתי אלמנות. גיל העולים: 3 ילדים, 5 נערים, 5 מעל עשרים, אחד מעל שלושים, ושלושה מעל ארבעים שנה. התפרנסו מנפחות, סנדלרות, פחחות וקצבות.*
שם המשפחות: אברהם, חיים, מאטץ, מטרקה, סלאם, שאהרי, ושם המשפחה...
שם הכפר ידוע לי לראשונה מכתב יד משנת אתתקמ"ו- שצ"ה-1635. בשנה זו הועתקו קובץ מדרשים: ספר המרגלית ואגדתא דמגילה. בכתב היד 167 דפים. לא ידוע שם הסופר.
בקולופון כתוב:
נשלמה... תמוז שנת א תתקמ"ו במאתא אלשיאחי דעל עינא דמיא אלמיזאב.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות, ממשפחת וחש. חיים צדוק, פעיל העלייה, כתב בספרו, כי בב' באדר א' תש"ו (46/2/1) שלח סכום של...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך. לא ידוע שם המשפחות.
כפר מעל גדס מצד דרום.
עפ"י המסורת שבפי זקני גדס, מוצא יהודי גדס מכפר שעיב אס סובע, שתרגומו: ערוץ האריות. נחשב ריש גלותא, דהיינו מקום בו התיישבו היהודים בראשית גלותם בתימן.
ניתן להעריך, כי יהודים חיו בכפר לפני אמצע המאה הי"ז, זאת בהסתמך על העובדה, כי יהודים התיישבו בגדס קודם לשנת תי"א-1651.
לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר ועברו לגדס. גויטין חקר ביסודיות את...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת או שתי משפחות יהודיות. לא ידוע שמותיהן.
ידוע גם בשמו: סדום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. בכפר חי מרי שמואל בן שלום הלוי, אשר נולד בשנת תרנ"ב- 1892, ושמש רב הקהילה. הוא עלה לארץ בעלייה הגדולה והמשיך בפעילותו בראש העין, שם נפטר בשנת תשל"ב.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
שם הכפר ידוע מרשימת העולים של מחנה גאולה, שליד עדן, שם כתוב, כי ארבעה יהודים עלו לארץ מכפר שעבאן כ'ולאן. שתי נפות כ'ולאן היו בתימן, האחת ממזרח לצנעא והשנייה במחוז צעדה שבצפון תימך. אחד העולים ברשימה זו הוא ממשפחת ערג'י, הידועה לי מצפון תימן, ולכן מסתבר, כי מדובר בנפת כ'ולאן שבצפון תימן.
ארבעה עולים: 2 זכרים, 2 נקבות, רווק אחד, נשוי אחד...
כפר שעבאן באזור ראזח, ממערב לחידאן אלשאם. בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. עפ"י המסורת של משפחת מזעל, לא חיו יהודים בכפר בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הכפר מוזכר ברשימת הישובים של גויטין, ולכן יתכן שעד תחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר, ובהמשך עזבו היהודים את הכפר. לא ידוע מתי בדיוק עזבו היהודים את הכפר ועל איזה רקע.
עפ"י מיקום הכפר, נראה, כי מדובר בישוב הקודם. לפי זה, קיים חוסר...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות, ממשפחת חגבי.
כל יהודי הכפר עלו לארץ בשנת תרצ"ה-1935.