קהילות תימן

תצוגת 1841 - 1850 מתוך 1942

שם הכפר ידוע כמקום מגוריו של הצדיק המקובל מרי חיים עורר, אשר חי בכפר במאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. מספרים עליו מעשה נסים רבים.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עיין ערך: שעב.

ביב': חוזה שרעב א' ע' ק"י-קי"א, אנציקלופדיה א' ע' 448-449

הכפר נמצא ליד הכפר צ'אהרה.

בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר. אך ידוע, כי בתקופה קדומה יותר היה במקום ישוב יהודי. לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי ועל איזה רקע.

ביב': צדוק 1154

הכפר שעבה נמצא ליד הכפר בית כושפה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, והוא היה חרב. בכפר חי ר' סעיד מקשרי, אחיו של הרב הצדיק מרי סאלם מקשרי. ערביי האזור פחדו להכנס לכפר, וטענו כי בליל הושענה רבה ובליל יום כפור הם רואים אורות בכפר.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.

ביב': צדוק 868 המקור: סאלם דמתי מאחיהוד

שם הכפר ידוע משיריו של המשורר הלאומי מרי שלום שבזי. הוא מזכיר את המקום בשלושה משיריו, ונראה, כי במקום חיו ידידיו. באחד השירים הוא כתב:

כתב אלי (נכתב אל) אלשעב ז"ל

שמועתם תמתק היא לחכי וחכמתם תרפא כל נגעים

ושלום רב ילווה את פניכם בכל יומם שנים עשר רגעים

בדורות האחרונים לא חיו יהודים בכפר, והוא היה חרב.

ואולי יש קשר לכפר שעב שועיב, שם חי מרי חיים עורר במאה...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 448, צדוק 1061 המקור: משפחת מודחי מר"ג, גויטין כרטסת 1107, חוזה שרעב א' ע' ק"י-קי"א, סרי וטובי, שירים חדשים לר"ש שבזי, ע' 17

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, משפחות חורק ורקבה.

ביב': צדוק 869 המקור: יוסף חדאד מב"ב, גויטין כרטסת 1109

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, כנראה.

ברשימת מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית המס, מפורטים שמות החייבים: אברהם בן שמעון סעיד ויחיא בן יחיא עואץ'. יהודי הכפר שעב אלציפי רשומים יחד עם יהודי הישוב חקב, סה"כ ששה חייבים, ונראה, כי כפר זה היה נספח לכפר עקב.

ביב': רדאע ע' שע"א, שפ"ז, צדוק 690, גויטין כרטסת 1110

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. לא ידוע לי שם המשפחות.

ביב': צדוק 1066 המקור: דוד גדסי מרחובות, גויטין כרטסת 1120

באזור שבין ברט לחידאן אלשאם היו שלושה ישובים בהם חיו יהודים: מודאן עשרים ושתיים משפחות, מחתוייה שלוש עשרה משפחות, ושרג' שתי משפחות יהודיות: שני גברים, שתי נשים, שש בנות ושלושה בנים. שלושה עשר נפש.

לא ידועים לי שמות המשפחות.

ביב': לקסיקון ע' 91, אהרון בן דוד, החינוך היהודי ע' 12, צדוק 99 המקור: סעיד מרחבי מקרית עקרון, גויטין כרטסת 1125

בנפת שרעב נמצאים עשרות ישובים, והיא נחשבת לאחת הנפות הגדולות בו חיו יהודים בפיזור רב. להלן חלק מהכפרים: חמיאר, בוקר, בני מורר, גחפה, ואדי בן סיף, חדה, חוגפה, ועוד.

רוב נפת שרעב הוא מישור.

שרעב היא נפה במחוז תעיז. בספרות ובכתבי היד כאשר כתוב שרעב מתכוונים לעתים קרובות לתעיז. נראה, כי בתקופות קדומות ועד היום, השם שרעב היה נפוץ יותר לאזור שבדרום תימן, בעוד שבדורות האחרונים המחוז...

ביב': אנציקלופדיה א' וב', טובי, כת"י בן צבי ע' 37 (מס' 49), לקסיקון ע' 288, חוזה שרעב, נחשונים ע' 385, גלוסקא ע' 437, ועוד רבים

עמודים