קהילות תימן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. בכפר היה בית כנסת.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שני יהודים: שני נערים יתומים.

שם המשפחות של יהודי הכפר: חיים, יהודה, ישראל וכהן. שם המשפחה הקודם של אם הנער: מצ'מון.

עיין ערך הבא.

בשנת תר"ל-1870 סייר באזור ר' חיים חבשוש לצורך העתקת כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי יהודי שראע התפרנסו משריפת וטחינת אבני סיד ובמלאכת העור. פרנסתם לא היתה מצויה, והיהודים היו עניים מאוד, עד שריחמו עליהם המוסלמים ושלמו בעבורם את מס החסות. הממונה על הכפר הגיע לבית הכנסת בזמן שהתארחו חבשוש והלוי, אשר יזם את העתקת הכתובות, ודרש כסף. הוא חבש את הלוי בטענה כי הוא משיח השקר שוכר כחיל. חבשוש כתב עוד...

העיירה נמצאת במרחק של עשרים ק"מ בערך מצפון לעדן. היא נמצאת על הציר המרכזי מתעיז לעדן.

הקהילה היהודית במקום התפתחה מאוד רק בסוף המאה הי"ט, על ידי יהודים מהגרים מתימן ומעדן. העיירה היתה בחסות הבריטים, וחלק מהיהודים קיבלו חסות זו. רוב תושבי העיר היו מוסלמים.

חשיבות העיירה בקרבתה לעיר הנמל עדן, וסמוך לעלייה הגדולה לארץ שמשה תחנת מעבר לעולים לפני הגעתם לעדן. בשנת תש"ו-1946 הוקם...

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד חסן ריאל ורבע, מרי סעיד יהודה עתרה שלוש ריאל, בנו סאלם ריאל ורבע, יחיא אלכביר ריאל ורבע, סעיד ויחיא צג'יר שלוש ריאל, סלימאן יחיא ריאל ורבע, אחסן בן סעיד שלושה רבעים, מרי סעיד בן יוסף אלזין ריאל...