סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית חמש עשרה משפחות: משולמי, ועוד.
בספר על יהודי שרעב ור"ש שבזי, מוזכר ישוב בשם: קעידה קובר, בו היה בית דין, וישנה סבירות גדולה שמדובר בישוב זה.
קהילות תימן
תצוגת 1551 - 1560 מתוך 1942
קפלה היתה מקום מושבו של האימאם יחיא במחצית הראשונה של המאה העשרים.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שלושים וחמש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד בן יחיא שלוש ריאל, מרי סאלם קאפח, מרי יוסף בן סאלם, סעיד בן אברהם קאפח ובנו אברהם, יחיא יוסף קאפח, סאלם בן יחיא...
ביב': אנציקלופדיה ב', פנקס השליחות 11, צדוק 409 המקור: משפחת סעודי מרחובות, יחיא צברי ע' 135
העיירה נמצאת במרחק של שש ק"מ מדרום לעיירה גבל עמר.
לא ידוע אם היה ישוב יהודי קבוע בעיירה.
ביב': מאמר בכתובים של יוסף דחוח הלוי
המשפחה המרכזית בכפר היתה משפחת נגאר. ממשפחה זו גדלו במקום עשרות חכמים במהלך השנים, אשר התפזרו באזור. אחד עבר לירים ושינה את משפחתו לפנחס, חלק עברו לאזור ביחאן וכונו ביחאני, וחלק למקומות שונים.
רב מחוז רדאע האחרון, מרי יחיא עומיסי, נשא לאשה את מרת שמחה בת מרי שוכר נגאר. רעייתו של מרי שוכר היא שמס בת מרי נסים צ'אהרי, אחיו: מרי מנצור נגאר ומרי צאלח וכן מרי יעקוב אביו של מרי מחפוץ' נגאר,...
ביב': רדאע ע' קל"ג, מאיר נגאר מראש העין, צדוק 688 מקור: צאלח עורקבי מראש העין
בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בשנת תרס"ז-1907, אחת השנים לחשובי הקצין, התארגנה קבוצה של עולים לארץ מהכפרים: הג'ר, קפרה, ועוד. קבוצת עולים אלו הקימו את המושבות שעריים, ועוד.
בכפר זה חי, כנראה, ר' דוד בן מנס קפרי, אשר העתיק קובץ בהלכות שחיטה וכתבי יד נוספים. בכתב היד קס"ה דפים. שם הסופר כפי שכתוב בכתב היד: "דאוד במ"ו מנס אלקפרי יש"ל".
יחיא בן ר' צאלח מדהלה...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 309, 580, אין לי ארץ אחרת ע' 19-20, גויטין כרטסת 1012
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף כ'ועי ובנו מנחם, הארון כ'ועי ובניו סלימאן יחיא וסאלם, הארון והב, סעיד והב, והנשים: סעידה בת כ'ועי ריאל, ותורכייה בת מסעוד ובניה אפרים ויצחק שלוש ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע...
ביב': פנקס השליחות 19, נחשונים ע' 345, צדוק 394 המקור: חיים ג'ראפי מרחובות
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה קרוב לחמישים משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף יעקוב סיאני ובניו עוצ'ה ויעקוב ריאל, מרי אברהם סיאני ובניו סלומי וכו' שתי ריאל, מרי יחיא צג'יר ובניו שתי ריאל, מרי יחיא יעקוב ריאל, סאלם אחסן ריאל, אחיו סלימאן ריאל, סעיד נהמי רבע ריאל,...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 398, חלק ב' , פנקס השליחות 24, 35
יתכן והכוונה לישוב קצר שבנפת כ'ולאן. עיין שני ערכים קודמים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבעים משפחות בערך: סיאני, ג'ידק, חאצ'רמי, ג'ארט, עווד, רומם, רדאעי, אכ'צרי, מחפוד, ודלי, חדאד, רייבי, סעיד, מנצור, כהן, דאוד, כ'ובאני ונהמי.
ביב': צדוק 410 המקור: יחיא רומם מעזריאל, גויטין כרטסת 1016
מבצר גמדאן הוא מבצר קדום המכונה "מבצר המדינה", על שם מלך ממלכי שבא.
המבצר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם עד שנת תרס"ה-1905.
לא ידוע לי אם היה במקום ישוב יהודי.
ביב': מכתביהם ע' 237, 246
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 152
- 153
- 154
- 155
- 156
- 157
- 158
- 159
- 160
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »