הכפר קאעידה, שליד קעטבה, נמצא ממזרח לכפר קאעדה שליד סיאני ודי סופאל, המוזכר בערך הבא. יתכן והכוונה לקעדה שבמחוז אב.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ יהודים, ולא ידוע לי בודאות, האם מכפר זה או מהכפר קאעידה שבמחוז תעיז. עיין ערך הבא.
הכפר היה בין אב לתעיז.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. האזור נמצא על ציר הנסיעה המרכזי מצנעא ומרכז תימן לעיר עדן, ורוב הנוסעים בעלייה הגדולה נסעו על ציר זה.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ עשרה יהודים מישוב קאעידה, ועפ"י שמות המשפחה נראה, כי הכוונה לישוב זה, ולא לישוב שבמחוז אב. השוה ערך קודם.
רשימת העולים: 5 זכרים, 5 נקבות, 3 נשואים, אלמנה אחת וחמשה...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
לפי מסורת זקני גרוף, הכפר היה מיושב ביהודים בלבד, ובתקופה מסוימת המירו היהודים את דתם, בגלל שתשע פרות נשחטו, וכולן נטרפו בזו אחר זו. בכפר היו עשרות בתים. לא ידוע מתי אירע מקרה זה. ראוי לשיב לב, כי תיאור דומה נאמר גם על יהודי הכפר סלף.
הסופר ר' דוד בן זכריה בן שלמה העתיק בשנת תע"ה- 1715 את שו"ע טור אורח חיים ויו"ד. ביום שלישי ר"ח אדר הוא העתיק בישוב שצ'ב שבקרית אלראס, ואילו בקולופון השני הוא כתב, כי סיים את הכתיבה בישוב קארה שבמדינת סודה. נראה, כי הישובים קרובים וסמוכים, וכי הוא חי בכפר קארה אך העתיק לפרנסתו בכפר שצ'ב.
הוא העתיק את השו"ע עפ"י מהדורת ויניציאה שנת משי"ח (שנ"ח-1598).
בקולופון השני בדף 466 כתוב...
בשנת תרל"ג-1873 נכתבה כתובה בנשואי סאלם כ'ברה ושוד'ה אלאעמא. חתומים על הכתובה מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יוסף בן סלימאן נדאף ומרי סאלם-שלום בן שלמה חמדי, אשר היה שד"ר הקהילה התימנית בירושלים.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: דאוד...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות של יהודים מומרים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע המירו היהודים את דתם.
הכפר שכן באזור נאד'רה, סמוך לכפר המוסלמי מצנעה, מעל הכפר דאר סעיד.
במקום נותרו שרידי בית כנסת אחד ומקווה טהרה. ילדי היהודים בדאר סעיד היו מטיילים במקום בשבת. ערביי מצנעה הודו שחיו במקום יהודים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: עוקב, טויל, ימאני, סובעי, גראמה, עסיק, יעיש, יהודה, כהן, ועוד.