מקום מגורי המוסלמים של הישוב כוסמה.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, משפחות: דקו ואסווד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות: כהן, אכ'רם וסעדה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, ונותר בו בית כנסת גדול, אשר חציו היה חצוב בסלע, וחציו היה בנוי מאבנים.
אין ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
אולי מדובר בכפר קריה שבנפת חגה, אשר הוזכר לעיל.
הכפר נמצא בין ברט בצפון תימן לבין כ'מיר בנפת חאשד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
הכפר ממוקם כחמש עשרה ק"מ מצפון מערב לצנעא, ושמש כמקום מקלט ליהודי צנעא בעת צרה.
הישוב היהודי בכפר ידוע לי לראשונה מאמצע המאה הי"ז. בשנת תי"א-1651 העתיק הסופר ר' יהודה בן דוד פתיחי את מדרש הגדול. הוא העתיק אף בישובים נוספים פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם במגרבה בני אחלס.
כתב היד שהעתיק בקרית אלקאבל הוא מדרש הגדול, וכנראה, שכתב היד המקורי הועתק במאה הי"ז, ור' יהודה פתיחי השלימו. בכתב...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
אזור בראקיש היה באזור אלג'יל מצפון מזרח לצנעא.
שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי בשנים תצ"ה-תצ"ח (1735-1738). הוא העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת תצ"ה, ואת השו"ע טור יורה דעה בשנת תצ"ח. להלכות שחיטה הוא חיבר פירוש בצורת שאלות ותשובות, צורה ספרותית מקובלת בתימן. בכתב היד קפ"ד דפים. לאחר הקולופון הראשון הוא העתיק "זפה" שחיבר סבו ר' סעדיה בן שלום שרארה...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 154
- 155
- 156
- 157
- 158
- 159
- 160
- 161
- 162
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »