הכפר ממוקם בין צנעא לקרית אלקאבל.
שם הכפר ידוע מספרו של ר' יעקוב ספיר, אשר סייר בתימן בשנת תרי"ט-1859. בשנה זו מנתה הקהילה היהודית עשרים וחמש משפחות בערך. ספיר כתב בספרו, כי בדרכו לקרית אלקאבל לן בלילה בכפר קרית אלבקעה, ואכל בבית האבלים בגמר השבעה. לא ידוע שם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: הארון ודאוד.
הישוב קרית חיזי ידוע מכתב יד אשר נכתב במאה הי"ט. בשנה זו העתיק הסופר ר' עמר בן סעדיה את הספר ילקוט דוד. הוא חי בגבל עמר והעתיק בקרית חיזי, ומכאן הערכתי כי קרית חיזי נמצאת ליד גבל עמר. הוא התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים ונדד ממקום למקום. בכתב היד קנ"ח דפים. נכתב במימון ר' שלום יצחק.
בקולופון כתוב:
נשלמה... (יו)ם שני דהוא תמניא יומין לחדש תשרי שנת במאתא גבל עמר... על שם... סאלם יצחק...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ היו בכפר עשרים וחמש בתים בערך.
ישנן דיעות שונות לגבי תושביה היהודים של הכפר. יש אומרים שחלקו היה מיושב בצאצאי מומרים, ויש האומרים כי כל תושבי הכפר היו מומרים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע המירו את דתם.
עפ"י דברי ר' יהודה ימיני מקרית אונו, דוד אשתי, יהודי הכפר המירו את הדת כשלושה דורות לפני העלייה הגדולה לארץ, בסוף המאה הי"ט, והרקע לכך הוא שחיטת עשרים פרות או...
הכפר נמצא מדרום לאזור מאריב.
שם הכפר ידוע לי מספרו של ר' חיים חבשוש, אשר סייר בצפון מזרח תימן לצורך העתקת כתובות עתיקות בשנת תר"ל-1870. הוא כתב עוד, כי הכפר היה הראשון באזור חריב בני גבר. הכפר השני באזור הוא עארצ'ה. הוא לא כתב בספרו כמה משפחות יהודיות בכפר, אך הוא מציין כי היו עניים, וכי לא מצא בכפר כלום, כנראה, כתובות עתיקות.
שם הכפר ידוע לי מספרו של ר' חיים חבשוש אשר סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870, לצורך העתקת כתובות עתיקות.
לא ידוע אם חיו במקום יהודים.
שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר נכתב באמצע המאה הי"ז. בשנת תי"א-1651 העתיק הסופר ר' עמרם בן שלום בן יתר שרארה את הספר שו"ע טור יורה דעה. נכתב במימון ר' זכריה בן יוסף עלים.
את מיקום הכפר באזור דרב אלמהדס קבעתי על סמך העובדה, כי הסופר העתיק את הספר תולעת יעקוב בישוב דרב אלמהדס, משמע, ששני הישובים קרובים זה לזה.
הסופר העתיק שלושה כתבי יד לפחות. הראשון הוא סידור הקבלי בישוב דרב אלמהדס...
שם הישוב ידוע מכתב יד משנת תי"ו-1656. בידינו נותר רק דף בודד של הקולופון, ממנו ניתן ללמוד, כי הסופר הוא מרי שלום בן יוסף בן אביגד חלפון, זהה לשמו של מרי שלום שבזי. משמע, שר"ש שבזי חי והעתיק ספרים אף בכפר זה.
היו מספר ישובים בשם נגד במחוז תעיז: נגד אלוליד, נגד אבו עמר ועוד, ולכן יתכן ומדובר בישוב עצמאי, ויתכן כי מדובר באחד הישובים האחרים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לכפר נקצן. עיין ערך.
ארבעה ישובים היו באזור סר בהם חיו יהודים: רגאם, צפא, צ'ראב וצובאחה.
שם הכפר ידוע לי לראשונה משנת שנ"ב-1592. בשנה זו העתיק הסופר ר' דוד בן שלמה נדאף את משנה תורה לרמב"ם. בידינו נותרו שלושה הספרים הראשונים: מדע, אהבה וזמנים.
בקולופון כתוב:
נגמר ספר ראשון והוא ספר המדע הרב רבנו משה בר' מימון הספרדי זכרונו לברכה. בתרין בשבא דהוא עשרין יומין לירח שבט שנת אלפא ותשע מאה ותלת...