קהילות תימן

תצוגת 1561 - 1570 מתוך 1942

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות: מקרקש, ישועה, ועוד.

ביב': צדוק 400 המקור: שוכר והב מצלפון

הכפר נמצא בין צפון נפת חאשד לנפת חידאן שבצפון תימן.

בשנת תע"ט-ת"פ (1719-1720) העתיק הסופר ר' יוסף בן זכריה בן חסדאי מרחבי את ספר השו"ע טור אבן העזר וטור חושן משפט. בכתב היד ר"ט דפים. בכתב היד שני קולופונים, האחד לאחר אבן העזר והשני לאחר טור יורה דעה.

בקולופון השני בכתב היד כתוב:

ספרא קלא ומסכינא זעירא דמן חברייא יוסף בן זכריא בן חסדאי אלמרחבי, והיתה השלמת הספר היקר הזה...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 355, פנקס השליחות-מאזן (צדוק 408)

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: חמאמי מחדון שלוש ריאל, סעיד מדאר ואחיו יחיא ויוסף מדאר ריאל, סעיד עזירי ריאל, סעיד בן מוסא בן דאוד ריאל והגב' סוכרה בת ג'אזי ריאל.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 26 יהודים:...

ביב': פנקס השליחות 14, צדוק 68, נחשונים ע' 346, גויטין כרטסת 1019

באזור הוזאן היו שלושה כפרים: קרן אלדהור, כ'ראבה וקריה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: מעלם, ישועה, יחיא, חמאמי ותנעמי.

ביב': צדוק 405 המקור: סעדה חמאמי מב"ב, יחיא צברי ע' 121

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר כחמישים משפחות יהודיות. כשליש מהתושבים היו צאצאי יהודים מומרים. עפ"י מסורת זקני הישובים בית עד'אקה וחגה, מדובר ביהודים שהמירו את דתם בשנת ת"ס-1700, כאשר קם מלך חדש במערב תימן וכפה ואנס את היהודים להמיר את הדת. חלק נהרגו על קידוש השם, חלק ברחו וחלק המירו את דתם עד יעבור זעם. חלק מאלו שהמירו את הדת בעיקר בכפרים שליד בית עד'אקה, לא חזרו ליהדות, ונשארו כקהילה...

ביב': צדוק 290, 406, המקור: יוסף עוזירי מב"ב, וזקני בית עד'אקה, מכתביהם ע' 21, 58

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות. לא ידוע לי שמות המשפחות.

ביב': צדוק 1044 המקור: רצון הלוי מת"א, גויטין כרטסת 1020

סמוך לעלייה הגדולה לארץ היתה בכפר שכונה יהודית נטושה. בחלק השני של הכפר חיו מוסלמים.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.

נראה, כי כפר זה, או הכפרים הבאים, הם המקור לשם המשפחה קארני. אם המקור למשפחת קארני הוא מכפר זה דווקא, ניתן להעריך, כי כל תושבי הכפר היו לוויים, שכן משפחות קארני הם לוויים.

ביב': צדוק 392 המקור: מסעוד קארני מרחובות

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. ברשימת משלמי. מס החסות אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית המס, נמנו שלושים ושלושה חייבי מס, הכוללים גם נערים. בחייבי המס לא כלולים: נשים, ילדים, זקנים ונכים.

רשימת חייבי המס: צאלח סלימאן גמל, בנו סלימאן, סלימאן יחיא גמל, בנו יחיא, סאלם צאלח מעלם, בנו שמעון, אחיו מנצור, עוץ' צאלח...

ביב': רדאע ע' שס"ד, שפ"ג, (צדוק 687)

באזור הוזאן היו הכפרים הבאים: כ'ראבה, קריה וקרן דהור.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יצחק הבה ריאל ורבע, יעיש יעקוב, יוסף הארון, יהודה ערוסי, יעיש כ'לאף ויוסף קוזי.

במקום נוסף בפנקס כתוב: יצחק הבה ובנו יוסף, יעיש...

ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 35, 55, פנקס השליחות 28, 38, צדוק 403 המקור: סעדה חמאמי מב"ב, יחיא צברי ע' 121

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי דאוד סעיד ובנו יוסף, אשר תרמו ריאל ורבע, וכן דאוד הארון גובאני ובניו שלמה ויחיא, אשר תרמו ריאל.

ביב': פנקס השליחות 39 (צדוק 568)

עמודים