צבירה

בשנת שע"ט-1619 חיבר מרי ישראל הכהן מצבירה את הספר שארית ישראל, פירוש למדרש הגדול שחיבר מרי דוד עדני. מטרתו בפירוש היתה להוסיף את ספרי ימי הביניים, פלוסופיה וקבלה.

בשנת תר"ל-1870 סייר ר' חיים חבשוש באזור והעתיק כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי הגיע לכפר יחד עם יוסף הלוי, והיהודים קיבלו את פניהם "כפי יכולת מצבם". נער יהודי מצנעא, שהיה לו חמור, סמך על אנשי הכפר שישלמו את שכרו, והוא הדריך אותם בדרכם עד אזור שראע, ושם קיבלו את פניהם בבית הכנסת כמנהג יהודי תימן.

בשנת תרמ"א-1881 נותרה בידינו כתובה, מנשואי סלימאן מדינה וסעדה אשול. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה, ר' סעיד בן הארון רחבי ור' יוסף בן יחיא.

בשנת תר"ס-תרס"ב (1900-1902) ראש הקהילה היה ר' סעדיה בן יוסף. הוא מוזכר בדברי ר' יוסף מד'מוני- חאפדי, אשר קיבל הרשאה לגבות את החובות של סוחר יהודי מתימן שעלה לא"י. הוא כתב, כי הכפר נמצא בנפת ארחב, מצפון לנפת בני חארת'. רבני צנעא יעצו להם שלא ללכת לארחב משום הסכנה, כיון שהאזור לא היה בשליטת הטורקים. בארחב התאכסן אצל העאקל- ראש הקהילה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צבירה עשרים ושש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף צברי ובניו סלימאן והארון שתי ריאל, יצחק צברי ויצחק בנו חמש ריאל, יחיא צברי ריאל, יצחק מנצור שש ריאל, יוסף חטאבי שתי ריאל, יחיא עואצ'י ובנו יחיא תשע ריאל, סאלם קארני שתי ריאל, אברהם מחפוץ' שלוש ריאל, סאלם מחפוץ' שלוש ריאל, יוסף עזירי, יחיא מנס חמש ריאל, אברהם חריר שלוש ריאל, מרי סאלם עראקי ובניו אברהם וסאלם שש ריאל, יהודה חטאבי שתי ריאל, סאלם קארני ריאל, מוסא מחפוץ' שלוש ריאל, יחיא בן סאלם, סעיד מעוצ'ה ריאל, סעיד צ'וראני שתי ריאל, סאלם צ'וראני שתי ריאל, שמעון בן יוסף מחפוץ' ריאל, אברהם אשול, סעיד אשול שתי ריאל, סאלם אשול ארבע ריאל, יחיא צברי שלוש ריאל ורבע ובנו אברהם צברי שתי ריאל.

חכמי הקהילה: מרי יוסף צברי ומרי סאלם עראקי. שניהם היו גם גבאי צדקה יחד עם ר' מוסא מחפוץ' ור' שמעון בן יוסף מחפוץ'.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: צברי, חריר, מינס, עוודי, מעוצ'ה, עוזרי, ד'וראני, קארני, מנצור, כהן, אשול, גהראן הלוי, מחפוד הלוי, סעיד הלוי, ועוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 4 יהודים: 4 יתומים, שני ילדים ושני נערים, שלושה בנים ובת אחת. שם המשפחות: צברי, תאם, ושם המשפחה הקודם: ימעה.