צ'אהר הוא אזור בנפת ביצ'א ולוודר.
רוב יהודי במקום מקורם בביצ'א, ורובם היו ממשפחת זכריה. עפ"י המסורת של זקני האזור, היהודים הראשונים הגיעו למקום מחבאן, כתוצאה ממגפה. רב הקהילה סמוך לעלייה היה מרי שלום בן יחיא זכריה, מחבר הספר שו"ת הרש"ז. רוב היהודים היו צורפים, ולרבים מהם היו אדמות אותם עיבדו. היהודים חיו בלב השכונה המוסלמית.
באזור היו שלושה בתי כנסת. הישוב היחיד באזור בו חיו...
בשנת ת"ס-1700 קם מלך חדש במערב תימן, אנס את היהודים להמיר את דתם, החריב את בתיהם ושדד את רכושם. הישובים המוזכרים בגזרה זו הם מצפון ומצפון מערב לצנעא, ועל כן אני מעריך, כי הישוב צ'אהר נמצא באזור זה. הישובים המוזכרים הם: חגה, ת'לא, כוחלאן, צברה, כ'מיר, בית עד'אקה, סוד, סודה, שרפה, ואדעה, צ'אהר, ועוד.
אזור או כפר צאויל הוא אחד הישובים הקדומים ביותר בתימן. הוא מוזכר לראשונה בקטעי הגניזה הקהירית. בגניזה נמצאו מכתבים אשר נשלחו משער הישיבה הגדולה שבבבל בתקופת הגאונים במאה העשירית והי"א, אל ערים שונות בתימן וימאמה, אזור שבין תימן לעיראק. קטעי הגניזה נמצאו בגניזת בית הכנסת העתיק במצרים. לא ידוע שם הכותב, ונראה, כי מדובר באחד הגאונים מהמאה הי' או הי"א, אשר ביקש לחדש את התרומות של יהודי אזור חביל...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צאלבה שלוש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף סעיד מעלם ארבע ריאל, יחיא בן מרי יחיא הארון ריאל, וכן יוסף מעלם ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: ונה, הלוי, יעקוב, סאלם, באסל, ועוד.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צאפייה שתיים או שלוש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: צאלח בן סעיד קפרי ובנו דאוד ריאל, ויוסף קפרי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: מוסא, שמעון, חאזי, סלימאן ועוד.
בכל האזור של חוף ים סוף, במערב תימן, וכל שכן בצפון מערב תימן, כמעט ולא חיו יהודים, ולכן נראה, כי אף בכפר זה לא חיו יהודים.
הכפר נחשב לריש גלותא, דהיינו, ישוב אליו הגיעו הגולים לראשונה לתימן, ויש אומרים הישוב הראשון לאחר גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679).
הידיעות הקדומות שיש בידי על הכפר הן מסוף המאה הט"ו. בשנת רנ"ז-1497 העתיק הסופר ר' חלפון בן דוד ענסי הקנזי את פירוש המשניות לרמב"ם ספר טהרות. נכתב במימון ר' זכריה בן חנוך הכהן. בכתב היד תשעים דפים.
בקולופון כתוב:
נשלם זה הסדר יום רביעי דהוא...