צ'אלע הוא מרכז שלטוני. הישוב נמצא על ציר הנסיעה ממרכז תימן לעדן, ממזרח לעיר תעיז. בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ בשטח החסות הבריטי, סמוך לשטח האימאם.
עפ"י גויטין, בנפת צ'אלע היו עשרה כפרים בהם חיו יהודים.
הישוב צ'אלע ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. בשו"ת פעולת צדיק נשאל מהרי"ץ, הרב הראשי של תימן, בנוגע לקידושי אשה על ידי עדים קרובים, מיהודי הישובים ג'חאף וצ'אלע. אין תאריך בתשובה,...
העיירה נמצאת על הציר צנעא-ד'מאר, כארבעים ק"מ מצפון לד'מאר, לרגלי ההר נקל יסלח.
בשנת תרמ"א-1881 התארגנו קבוצת יהודים מצנעא, חאפד, צ'אף וישובים נוספים לעלות לארץ ישראל. בראש הקבוצה עמדו מרי יחיא צארום מצנעא, ר' סעדיה מצ'מוני ור' אהרון מצאף.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'אף חמש עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
עפ"י גויטין הכפר נמצא בנפת בני בהלול הסמוכה.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'בעאת ארבע משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף בן יעקוב שונם שש ריאל, אחיו שלום שונם שלוש ריאל, בנו סעיד שונם שלוש ריאל, אברהם שונים ובניו אברהם ויוסף.
במקום נוסף בפנקס כתוב, כי...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית שלושים משפחות בערך: סודמי, ושד'י, חדאי, הברי, מטרי, מתנה, דקו, קרוה הלוי, סעיד, ועוד.
בקהילה היה בית כנסת אחד גדול. חלק מהיהודים התפרנסו מחקלאות.
ביום שישי י' באייר תש"ח-1948 כתב מרי משה בן יוסף יתים, אב"ד של כ'ובאן, אשר שכן בכפר אג'וראן, כי. קיבל את סכום הסיוע, בסך ל"ב ריאל, לעניי נפת כ'ובאן, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. הסיוע...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'חיאן ארבע משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף בן יוסף צ'חיאני ובנו אברהם וכן סאלם צ'חיאני.
במקום נוסף כתוב בפנקס, כי יוסף צ'חיאני תרם שתי ריאל, בנו אברהם ריאל ורבע, והנשים: נצ'רה בת דאוד ריאל ותרנגה בת יחיא ריאל ורבע.
סמוך...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. הישוב מוזכר גם כאחת התחנות בהם עבר הרב צדוק יצהרי, כאשר ברח מאימאם בשנת תש"ט-1948. מצאתי כתב יד משנת תי"ג-1653. כתב היד הוא שרח שלום פירוש להלכות שחיטה. יתכן וכתב היד נעתק בישוב ציק שבמחוז צנעא. עיין ערך קודם. ביב': כך ברחתי ע' 83, גויטין כרטסת 968, כת"י בניהו 335-44295
בין הכפר צמאגי לחרף אלהיגה התנשא גבל חדן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית כשני מניינים לתפילה, חמש עשרה משפחות בערך. כל תושבי הכפר היו יהודים. סבו של יעיש סעיד עבר ממדרה לצ'מאגי, ובהמשך כל היהודים עברו לצ'מאגי כולל מרי עמראן מוסא, דודו של מרי סעיד צ'וראני. גם חיים סאלם כהן ויעיש דאוד חיו בכפר.
הכפר נמצא ליד די ארואח.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות, ממשפחות אחרק ופנחס.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות: 13 גברים, 12 נשים, 6 בנות וששה בנים.
בכל נפת נגראן היו 6 ישובים בהם היו יהודים: חצן, גורבה, מרטה, צחצ'ה, ואבו גבר, סה"כ 29 משפחות, 114 נפש. שם המשפחות: צאק, סהאון ושלואן.
בהתכתבויות בנושא העלייה בין הרב שלום מנצורה, המקורב ביותר לאימאם, לבין מנהיגי יהודי נגראן, בשנת תש"י-1949, הם מתארים כיצד שליטי סעודיה שדדו את כל...
בעבר היתה קהילה יהודית גדולה בכפר, והיהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר שלוש משפחות יהודיות: סוסי, מליחי ועטר.