צֻ'בְר (צ'ובר)

ביום שני י"ד בתשרי בקי"ז-תקס"ה-1806 נכתבה כתובה בנשואי יחיא בן יעקוב עוזירי וזהרה בת יוסף בן סעיד אלגהראני, "במאתא אלצ'בר דעל עינא דמיא אלנוקאעה מותבה". חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יצחק בן אהרון ור' יחיא בן סלימאן.

ביום שני ח' בשבט תרי"ג-1853 נכתבה כתובה בנשואי דוד בן סעיד קרואני, אשר החזיר את גרושתו, תורכייה בת יוסף שהדחי (?). חתום ר' סאלם בן סלימאן.

ביום שישי כ"ח בתשרי בקצ"ו-תרמ"ו-1885 נכתבה כתובה בנשואי יחיא בן אברהם שונם ורומייה בת אברהם סלימאן דהרי. חתומים: ר' יהודה בן יהודה נחום ור' יחיא בן שוכר סרי, ובהמשך חתומים: ר' יחיא בן יעיש השאש, כנראה, ור' יחיא בן סאלם צבר (?).

במחצית השנייה של המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים חי בכפר מרי יחיא בן יעיש השאש, החתום על הכתובה בשנת תרמ"ו ועל גט בשנת תרע"א-1911. נראה, כי הוא היה רב הקהילה. הוא חיבר את הספר פלח הרמון ואת הספר חן תורה. הספרים עוסקים במגוון נושאים: טעמים לתורה, תשובות, מכתבים לקרוביו בישראל, ועוד.

ביום חמישי ג' בטבת ברכ"ב-תרע"א-1911 נכתב גט. הבעל הוא סעיד בן סלימאן והאשה זהרה בת יחיא. חתומים: מרי יחיא בן יעיש השאש ור' יחיא בן סאלם, כנראה צבר.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צבר עשרים וארבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: אברהם בן יחיא קוזי ובניו ריאל, יחיא יוסף ונסים ריאל, יוסף קוזי ריאל, יוסף דנוך ארבע ריאל, לוי בוני שתי ריאל, סלימאן סעיד מוסי' שתי ריאל, מרי יחיא יעיש, יחיא ימני, יחיא קרואני חמש ריאל, אברהם סרי ובניו מוסי' וסעיד, יוסף כהן, יחיא חימי שתי ריאל ורבע, סאלם סעיד, אברהם משרקי שתי ריאל, סאלם משרקי שתי ריאל, יעיש דנוך ארבע ריאל, חיים מעלם שתי ריאל, יחיא אהגרי שתי ריאל, נחום סרי ארבע ריאל, יוסף סרי, יחיא מעלם, סלימאן סרי ריאל ואברהם שונם שתי ריאל.

רב הקהילה מרי יחיא יעיש.

בשנת תר"צ-1930 שמש רב הקהילה מרי יחיא מעלם. הוא החליף בתפקיד את מרי יחיא בן יחיא יעיש. הוא שמש יחד עם מרי יחיא סרי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית שלושים משפחות בערך: קוזי, דנוך, בוני, מוסא, הישאש, ימני, קרואני, סרי, כהן, חימי, מעלם, משרקי, אהגרי הלוי, שונם הלוי, סעיד, עואמי ועוד.

בקהילה היו שני בתי כנסת.

עייו ערך הבא.