צֻ'רַאב (צ'וראב)
באזור סר היו הישובים: רגאם, צפא, צובאחה ועוד. לדעת גלעד צדוק, הכוונה לכפר סורב.
הישוב היהודי במקום ידוע לי מהמאה הט"ז.
בשנת אתתע"ה-שכ"ד-1564 נעתק מדרש הגדול בישוב צ'ראב. לא ידוע שם הסופר. המדרש לחומש ויקרא, ולפני פרשת אחרי מות כתוב:
בחדש אייר שנת אתתע"ה שנין לשטרי במאתא צ'ראב.
בשנת שנ"ו-1596 נמכר כתב יד בצ'ראב, כתב יד אשר העתיק מרי אביגד בן דוד בן הסופר המפורסם ר' בניה, בשנת רצ"ב-1532. כתב היד הוא מדרש אלציאני לנביאים ראשונים. חתומים על שטר המכירה מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' סעדיה בן יחיא ור' שלום בן זכריה.
בשנים שנ"א-שנ"ט (1591-1599) העתיק הסופר ר' יוסף בן יונה פתיחי מספר כתבי יד בישובים: תנעם, צ'ראב ומאתא לצף. הוא התפרנס מהעתקת ספרים, ונדד לצורך זה. בכפר צ'ראב העתיק את משנה תורה לרמב"ם בשנת שנ"ד-1594.
במאה הי"ז הועתק ספר הגדות התלמוד עפ"י דפוס קושטנטינא. לא ידוע לי שם הסופר. בכתב היד רשימת בעלים: סעדיה בן אברהם אלקלומה מתנעם, אברהם בן שלום פסול ? מצ'ראב משנת תי"ו-1656.
ביום שלישי כ"ח בתמוז אתתקפ"ט-תל"ח-1678 נמכר כתב יד, ובו שלושה חומשים ויקרא-דברים, עם תרגום ותפסיר, למעוצ'ה בן יוסף הלוי אלפריגי. המוכר הוא יוסף בן סאלם, בסכום של י"ב חרף אלד'י צרף כל חרף ארבעים בקשה "וכאן גלאג' אלקנין בתלתא בשבא דהוא יום ראש חדש תמוז שנת אתתקפ"ט שנין לשטרי במאתא צ'ראב דעל עינא דמיא דבידה מותבה והכל קיים".
בשנת בכ"ט-תע"ח-1718 ב' בטבת, נחתם שטר העוסק במכירת כתבי יד של הספר רבינו בחיי. המוכרים היו חמאמה אשתו של מרי סאלם אלכ'ייאט ובנה מעוצ'ה. סכום המכירה י"א קרוש: רבינו בחיי שמונה קרוש, והפטרה ותכלאל בשתי קרוש, הלכות שחיטה, ועוד בקרוש. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' זכריה בן סעדיה, ר' שלום בן מעודד ור' סעדיה בן יוסף. בהמשך נכתב: מקנת כספי בימי חרפי הדל באלפי, אני שלם בן מעודד הידוע אלמעלם מן עיר אלמזרח תעדאי.
הכפר מוזכר במאה הי"ח במסוודה-פנקס בית דין צנעא.
ביום שני י' במרחשון בע"ו-תקכ"ה-1764 נכתב בפנקס, כי סעיד בן יחיא חאזי ויוסף בן סאלם גזפאן וסעיד בן סעיד סיאני התחייבו לשלם מחיר מקרמה (מטפחת ראש) של בית סעיד סיאני שנגנבה מבית יוסף גזפאן. "ואם ירוח לסעיד אלחאזי או שהוא ימצא עבודה ליוסף בבית צ'ראב לפני זה הזמן-ישלמו קודם הזמן".*
בכ"ה בתמוז בע"ו-תקכ"ה-1765 נכתב בפנקס, כי שלמה בן סעיד רדמי גבה ממוסי' אחיו חמשה קרוש, וזה מכר לו את כל חלקו בבית שהוריש להם אביהם "באלסר במחוז צ'ראב".
בשנת תקל"ז-1777 נכתב שטר מכירת ספרים, ומוזכר יוסף בן סעיד נגאר, וחתומים כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' מנס סעדיה ור' סעדיה בן נחום.
בשנים תרי"ג-תרי"ח (1853-1858) העתיק ר' יחיא בן סעיד עזירי את החיבורים שערי קדושה-הלכות נידה, ואת הקובץ פרי צדיק העוסק בפירוש לסידור, שו"ת, ועוד. בי"ב באייר שנת בקע"ב-תרכ"א-1861 נמכר תכלאל עץ חיים על ידי סלימאן ויחיא בני מרי דוד עזירי בקרית צ'ראב. מוזכרים: יחיא נגאר, יחיא בן יחיא הלוי ואברהם בן מרי צאלח.
בשנים תרכ"ד ותרל"ב (1864, 1872) העתיק הסופר ר' זכריה בן יוסף חמאמי-עינא את הספרים: הפטריות, מגילות וקריאי מועד, בישובים סר וצ'ראב.
בשנת תרל"ב-1872 העתיק בצ'ראב את שלוש מגילות וקריאי מועד. בכתב היד פ"ח דפים.
בקולופון כתוב:
נשלם... הכותב זכריא בן יוסף עינא מן קרית צ'ראב... יום שני כ"ח מנחם שנת בקפ"ג (תרל"ב-1872).
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושתיים משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם מוושר, סעיד סמחי ובנו דאוד רבע ריאל, סאלם פקעה, יוסף פקעה ובניו מאיר וחיים שלוש ריאל, יוסף בן יוסף עזירי שתי ריאל, סאלם צברי, סאלם בן מוסי' עזירי ובניו סאלם וכו' שלוש ריאל, מוסי' עזירי ובנו דאוד שתי ריאל, מוסי' מוושר ריאל, סאלם משרקי שתי ריאל, סלימאן בן סלימאן ובניו סאלם דאוד ויחיא שלוש ריאל, מוסי' יהודה ובנו דאוד, סאלם ימני, מרי יוסף מוסי', יחיא ג'ראסי, שמואל בוטא, אחיו סאלם בוטא, סאלם בן "עמה"-הדוד, מוסי' שחב ריאל, אברהם בן סאלם חצי ריאל, וכן הגב' סעדה בת דאוד ריאל.
חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום מוושר ומרי יוסף מוסי'.
בשנת תרפ"ח-1928 העתיק הסופר ר' משה בן שלום שחב את דיואן השירים. הוא תושב הישוב תנעם.
בקולופון כתוב:
יום רביעי כ"ז לחודש שבט שנת תרין אלפין ומאתן וארבעין שנין לשטרו(ת)... התרפ"ט ליצירה (1929), במאתא סוק ק"ק צ'ראב מן קרא אלסר... אני משה בן שלום שחב מעיר תנעם.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ בעלייה הגדולה אלמנה אחת כבת חמישים עד שישים שנה, ממשפחת סעיד.