עֻקְלַיִן

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עקלין שבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד בן סאלם שש ריאל, הארון בן סעד ובנו יחיא ארבע ריאל, יוסף בן דאוד עראקי ארבע ריאל, יוסף בן יחיא ובנו סעיד שלוש ריאל, מוסא בן סאלם שלוש ריאל, הארון בן דאוד שש ריאל ויחיא גאהלי.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד בן סאלם.

באזור שבין צעדה לעקיק תשעה ישובים בהם חיו יהודים: דמאג', עריק, עקלין, נואש, שעיב, וטן אלמקאש, נעמאן, כיס ועקיק. בכל האזור חיו עשרים ושבע משפחות, 171 נפש.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות: 8 גברים, 11 נשים, 10 בנות, 6 בנים, סה"כ 34 נפש. שם המשפחות: סעד, הארון, סלוס, מד'מון ועראקי.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 36 יהודים: 15 זכרים, 21 נקבות, 15 נשואים, 1 גרושה, 2 אלמנות ויתום אחד. גיל העולים: 12 ילדים, 6 נערים, 7 מעל עשרים, 4 שלושים, 1 מעל ארבעים, 2 מעל חמישים וארבעה מעל שישים. היהודים התפרנסו: 9 מקליעת סלים, 3 מצורפות, 2 מנפחות ואחד מנגרות.

שם המשפחות: דוד, הארון, חלא, מרחבי, סלוס, עראקי, ושם המשפחות הקודם של הנשים: יוסף, יחיא, מחפוץ', מטרוד, סעד וסקאל.

כיון שמספר העולים דרך מחנה גאולה גדול יותר ממספר הנפשות אשר חיו בכפר, וכ"ש שלא כל העולים עלו לארץ בעלייה הגדולה, כדלקמן, לכן, נראה, כי לרשימה זו הצטרפו יהודים גם ממקומות אחרים.

לא כל היהודים עלו לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט- תש"י (1949-1950) מכפר עקלין. בג' בתמוז תשי"ט- 1959, שלח מכתב הרב שלום יצחק הלוי, רב הקהילה התימנית בישראל וחבר הרבנות בת"א, מכתב אל יהודי צפון תימן. המכתב ביוזמת הסוכנות. היהודית, כדי לעודד את שארית העלייה אשר נותרה בתימן. הישובים והאזורים המוזכרים: ברט, אמלח, עקלין, אזור משרק, סאקין, חידאן, ואזור כ'ולאן.